בחינת המתא״ם לאורך השנים

קצת היסטוריה.
לבחינת מתא"ם (מבחן מתאם) קדם מבחן בשם מיכא"ל, אשר התקיים בשנות ה-80, ונמשך עד 1991. מטרתו של מבחן מיכא"ל היתה דומה לזו של בחינת מתא"ם, כלומר להוות כלי סטנדרטי ותקף למיון המועמדים לתואר השני בפסיכולוגיה. בחינת מתא"ם מהווה גירסה מאוחרת למבחן מיכא"ל, והיא שונה ממנו בכמה מובנים- במבחן מתא"ם קיים דגש רב יותר על הבנה מעמיקה יותר בנושאי הסטטיסטיקה ושיטות המחקר, ובולט בו העדרם של הנושאים הכלליים (ידע כללי בפסיכולוגיה).

עם זאת, מבחן מתא"ם עצמו עבר מספר גילגולים לאורך עשר שנות קיומו.

נקודה מרכזית וחשובה הקשורה לבחינת מתא"ם, אשר מקשה הן על כותבי הבחינה, והן על הסטודנטים הניגשים אליה היא הגיל הצעיר של הבחינה. ביחס לבחינות אחרות הנכתבות ומועברות על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בחינת מתא"ם סובלת מכמה מחלות ילדות: מאחר שהבחינה צעירה יחסית והנתונים עליה עדיין נאספים, מתרחשים מדי פעם שינויים במבנה הבחינה ובאופי השאלות. בנוסף, כותבי הבחינה, שהם ברובם דוקטורנטים ואנשי סגל מהמוסדות השונים, עשויים להתחלף ממועד למועד ובכך להוסיף להבדלים בין מועדים שונים. מכאן, שמדובר בבחינה שהיא פחות יציבה ועקבית ביחס לבחינות אחרות מסוגה. עם זאת, למרות ההבדלים בין המועדים השונים חשוב לציין כי הדגש על הבנה מעמיקה של החומר אפיין את הבחינה מראשיתה. בנוסף, בשלושת המועדים האחרונים נרשמת יציבות יחסית בין מועד למועד, ויש בכך כדי לתרום למהימנות הבחינה, ולאפשרות להתכונן אליה כראוי.

 

היקף החומר
במועדים הראשונים של בחינת מתא"ם (מבחן מתאם) נכלל בבחינה פרק שלישי- ידע כללי בפסיכולוגיה- שכלל כ-80 שאלות אמריקאיות בתחומי הידע השונים הנלמדים במסגרת התואר הראשון בפסיכולוגיה. היות וחלק ניכר מהסטודנטים ניגש לבחינת מתא"ם בשנה ב' ללימודי התואר הראשון, חלקם פגשו נושאים מתחום הידע הכללי בפסיכולוגיה מבלי שלמדו אותם קודם לכן במהלך התואר, ונאלצו להתמודד עם שאלות שלא היה ביכולתם לענות עליהן כהלכה. עובדה זו יצרה הבדלים בין סטודנטים שניגשו לבחינה בשנה ב' לבין סטודנטים שניגשו לבחינה בשנה ג', ופגמה בתוקף ובמהימנות הכלליים של הבחינה. נראה, כי זו היתה הסיבה המרכזית לביטול החלק של הידע הכללי בבחינה.

כיום, נותר מחלק הידע הכללי בבחינה היקף צנוע של  6-8 שאלות בלבד, הפזורות בפרק של הטקסטים. על פי רוב, השאלות קשורות במידה מסוימת לנושא הטקסט, ולעיתים ניתן לפתור אותן גם ללא שליטה מלאה בתחום הידע הרלוונטי. ניכרת מגמה לאורך השנים לכתוב שאלות שהן יחסיתCommon Knowledge  תחומי הידע השונים, וניכרת השתדלות להימנע משאלות הבודקות ידע ספציפי או איזוטרי בתחומי הידע בפסיכולוגיה.

 

רמת הקושי
באופן כללי, ניתן לומר כי רמת הקושי הממוצעת בבחינת מתא"ם עלתה לאורך השנים, אך רמה זו יציבה פחות או יותר בשלושת המועדים האחרונים. עליית רמת הקושי בבחינה משתקפת, בין היתר, בשינוי שחל בזמני הבחינה, שהתארכו במרוצת השנים ובסה"כ הבחינה התארכה בכחצי שעה. לאור ניסיון העבר, שבו ניתנה הודעה לנבחנים על הארכת משך הזמן המוקצב לכל חלק ביום הבחינה עצמו, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה נוקט זהירות ולא מתחייב על זמן מדוייק לבחינה. במועדים האחרונים, בהנחיות המתפרסמות לבחינה מצויין שפרק הסטטיסטיקה יימשך כשעתיים, וחלק הטקסטים יימשך כשלוש שעות.


שינויים בפרק סטטיסטיקה ושיטות מחקר 
רמת הקושי של פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר היתה נתונה לשינויים חדים ותכופים במועדים הראשונים של בחינת מתא"ם, ואילו במועדים האחרונים קיימת יציבות יחסית במבנה הפרק וברמת הקושי שלו. עליה חדה ברמת הקושי של הפרק נרשמה בשנת 2005, שבה נעשה שימוש אינטנסיבי בשאלות מתימטיות, שהופיעו  בניסוח סטטיסטי ומרוחק, דבר שהקשה מאוד על הבנתן ופיתרונן. מועד לאחר מכן, כנראה לאור לקחים מבחינת 2005, פרק הסטטיסטיקה היה שונה באופיו, והכיל שאלות "סיפוריות" וארוכות. סגנון זה אומנם יצר תחושה פחות מנוכרת, אבל הקשה על פיתרון הפרק במסגרת הזמן המוקצב, וחייב תוספת של זמן. במועדים האחרונים קיים איזון יחסי בין שאלות המנוסחות בשפה סטטיסטית, לבין שאלות המלוות במלל רב יותר.

מבחינת מבנה הפרק, השאלות שהיו נתונות לשינויים המשמעותיים ביותר הן שאלות ביקורת המחקרים. מדובר בשאלות פתוחות ממוקדות (שאלה פתוחה, אשר מוגבלת לתשובה קצרה באורך של שורות בודדות), שמטרתן לבדוק חשיבה וביקורת מחקרית. בכל שאלה מתואר מחקר באופן תמציתי, והסטודנט נדרש לאתר פגם במהלך ביצוע המחקר, אשר מאיים על תקפותו ועל מסקנותיו. במועדים הראשונים כלל חלק זה 6 שאלות ובמועדים האחרונים הוא כולל 3 שאלות בלבד. בחלק מהמקרים שאלות אלו לא הופיעו באופן עצמאי, אלא שולבו בתוך אשכול מחקרי. נראה כי הסיבה המרכזית לשינויים שנעשו היתה בעיה עם הציינון של שאלות אלו ועם התוקף והמהימנות שלהן.

שינויים נוספים לאורך השנים נוגעים לחלוקה הפנימית של נושאי השאלות. במועדים מסוימים היתה העדפה ברורה לשאלות מתחום הקשר והרגרסיה, ובמועדים אחרים ניתן דגש רב יותר על ניתוחי שונות. במועדים האחרונים חלוקת השאלות יציבה יחסית. לפירוט מלא של החלוקה הפנימית של הנושאים בפרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר במועדים האחרונים של הבחינה ראה במבנה הבחינה.


שינויים בפרק הבנת טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
בדומה לבחינה כולה, רמת הקושי בפרק הטקסטים עלתה אף היא לאורך השנים. פרק זה הוא הארוך מבין שני הפרקים בבחינה, ומשמעותי יותר מבחינת תרומתו לציון הסופי (70%). עלית רמת הקושי של הפרק משתקפת בין היתר בהתארכותו. בהשוואה למועד 2000, פרק הטקסטים כיום ארוך יותר כמעט בשעה שלמה.

חלק מהשינוי באורכו ובמשקלו של פרק הטקסטים בבחינת מתא"ם נבע מכך שפרק הידע הכללי הוסר מהבחינה החל ממועד 2002, ובהתאם עלה משקלו של פרק הטקסטים בבחינה ובציון הסופי מ-50% ל-70%. (משקלו של פרק הסטטיסטיקה נותר ללא שינוי, והוא מהווה גם כיום 30% מהציון הסופי בבחינה).

בד בבד עם התארכות משך הזמן המוקצב לביצוע פרק הטקסטים, התארכו גם הטקסטים עצמם, ובמועדים האחרונים אורכם נע בין 4 ל-6 עמודים. שינוי נוסף שחל בפרק זה הוא שכיום כולו מורכב מטקסטים באנגלית. במועדים המוקדמים של הבחינה הפרק כלל טקסט אחד בעברית (!). בפועל, עובדה זו לא הפכה את פרק הטקסטים לקל יותר, היות והטקסטים בעברית היו תמיד המורכבים ביותר, והכילו את השאלות הקשות ביותר.

מבחינת מבנה הפרק ואופי הטקסטים המופיעים בו, החל מהמועד הראשון הדגש היה על הבנה טובה של הטקסט עצמו, חשיבה מתודולוגית והיכרות מעמיקה עם מבנה טקסט מדעי. מראשית הבחינה ניכרת נטיה לכסות בפרק הטקסטים מגוון נושאים רחב. עם זאת, במועדים הראשונים הבחירה היתה בנושאים מוכרים יותר מתחומי הפסיכולוגיה, ואילו במועדים האחרונים ניכרת נטיה לבחור בנושאים לא שגרתיים ופחות מוכרים. לא ברור עדיין האם מדובר בבחירה מקרית שעשויה להשתנות ממועד למועד, או שזהו מאפיין יציב של הבחינה. לקריאה נוספת על מבנה פרק הטקסטים במועדים האחרונים ראה במבנה הבחינה.

לפרטים נוספים ולהרשמה

המרכז הארצי קבע

תלמידי אופק מקבלים את הציונים הגבוהים ביותר במתא"ם
לדו״ח המרכז הארצי

מבחן מתאם לדוגמא

מבוסס על מתא״ם 2016
הבחן עכשיו
עיצוב אתרים ופיתוח - design-studio.co.il