הגשת מועמדות - כל מה שהעזתם לשאול

"יש אומרים שתכליתו של כל סיפור היא לתת סדר במציאות. לא רק סדר של זמנים, אלא גם מעלות של חשיבות. ויש אומרים שכל סיפור בא לעולם רק כדי לענות על שאלות"

- מאיר שלו ('כימים אחדים')
 

1. שאלה:  התחלתי לנסות ולענות על השאלון המובנה של בר-אילן. תכונות חיוביות?? מה דעתי על המראה החיצוני שלי?? בקיצור, חשכו עיניי.
 
תשובה: בחלק מהמגמות באוניברסיטאות בר-אילן, בן-גוריון ואריאל, נדרשים המועמדים למלא שאלון מובנה. בשאלון זה מופיעות שאלות הנוגעות לאירועי חיים, נקודות שפל ופסגה, תכונות אופי, התנסויות בטיפול פסיכולוגי ועוד. סיפור החיים הבלתי מובנה (פתוח) יכול בהחלט לשמש בסיס למענה תמציתי על שאלון שכזה, מה גם שבתחילת השאלון המובנה יש לכתוב בתמצית (בלתי נתפסת!) את קורות החיים (כעמוד). 
האתגר הראשון הוא להתמקד. והפעם, זה לא שיש ברירה אחרת. חלק מהשאלות מוגבלות ל-6 ואפילו ל-4 שורות. תחילתו של המסמך נפתחת בתיאור קורות חיים אשר מוגבל ל-20 שורות בלבד. בקיצור, בשאלונים הללו – ניתן את התמצית. מאידך, עדיף לוותר על חלק מהמידע או מהדברים שהיינו רוצים לספר, בשביל שמה שיכנס לשאלון הזה יהיה מובן ותקשורתי, עם טעם וגוון אישי של הכותב...
אתגר נוסף הוא למנוע את מה שהשאלון הזה כל כך מזמין לעשות – רשימת מכולת. גם תשובות ממוקדות, כגון תכונות אופי או נקודות שפל בחיים, ניתן לשזור כקטע רציף. אפשר לכתוב על חברי הטוב ביותר שהוא : 
"א. מצחיק; ב. טוב לב; ג. קשה לו להקשיב כשהוא עצבני; ד. מחבר בין אנשים שונים; ה. אוהב ליהנות מהחיים".
מצד שני, אפשר וכדאי לכתוב את הדברים כקטע אחד קוהרנטי : "חברי הטוב ביותר אוהב להנות מהחיים, ולהיות מוקף בחברים. כשהוא כועס או עצבני – קשה לו להקשיב למי שמולו, אך הוא מחפה על כך בטוב לב ויכולת נדירה להצחיק את הסובבים אותו, ובעזרת אלה הפך להיות מאז ומתמיד ה'דבק' שמחבר את חבריו". 
לבסוף, חשוב לנו להגיד – השאלון המובנה, למרות היותו מגביל את יכולתנו להביא את עצמנו, הוא חשוב מאד. ישנם מראיינים אשר במהלך הראיון מתבססים עליו, ופשוט שואלים ומבקשים הרחבות או התייחסויות לחלקיו השונים.
 
 
2. שאלה:  אני כל הזמן שומעת שקורות החיים צריכים להיות אותנטיים. הרי ברור שכתבתי על עצמי ולא על מישהו אחר. אז בעצם, למה הכוונה? 
 
תשובה: ברור שכל אחד כותב את קורותיו הוא וכל אחת את קורותיה היא. בעינינו, הכוונה באותנטיות היא שהמסמך הזה, שאתם משקיעים בו זמן ומאמץ רבים, ישקף אתכם. חשוב שהדברים שנבחרים להופיע בסיפור החיים שלכם, יכללו אירועים שהם משמעותיים לכם, ומבטאים מי אתם בדרך האמיתית ביותר, ובצורה שאתם מרגישים איתה נוח. זוהי הסיבה שבגללה חשוב להתמקד בתיאור העצמי, גם מבחינת המלל, וגם מבחינת התוכן. עדיף לוותר על פרט ביוגראפי, טיול, או קשר זוגי מסוים, בכדי לזכות באפשרות להרחיב על אירוע או חוויה משמעותיים יותר, ולהסביר כיצד השפיעו עליכם או כיצד תרמו לעצב אתכם כפי שאתם היום. כמובן, שהצורך לבטא את עצמנו בצורה אוטנטית מעלה שאלה לגבי מידת החשיפה המתאימה. מצד אחד, אנחנו לא רוצים קורות חיים "משתפכים" ולא מותאמים, ומצד שני אנחנו כן מעוניינים להעביר מסר של רגישות ושל יכולת לתפוס דברים בצורה מורכבת ומעמיקה. אין ספק שזהו אחד האתגרים המורכבים של התיאור העצמי, להעביר מסר אותנטי וכנה, ובד בבד מסר שגם מבטא חוסן רגשי.

בתכל'ס, כשאנחנו קוראים משהו – אנחנו מיד מרגישים אם הוא אותנטי. דרך טובה שאפשר להשתמש בה (לפעמים), היא להיצמד לחוויות עצמן, לנסות להיזכר בחוויה ובתחושות שליוו אותה. אפשר לכתוב – "חיכיתי בקוצר רוח לתוצאות". זו אולי חוויה אמיתית, אבל גם כזו שקרתה כמעט לכולנו, מתישהו - ואינה מייחדת אתכם. אפשר לפעמים להיזכר ולפרט : "הייתי יושב על הספה, בוהה בטלוויזיה, אבל לא הייתי מסוגל להתרכז בדבר – פרט לתוצאות שכל כך חיכיתי להן".

 

3. שאלה:  זה נשמע כמו פניה ל'מעריב לנוער', אבל אני ובת זוגי נפרדנו לפני חודש אחרי קשר של כמה שנים. אין לי מושג איך להתייחס לזה בקורות החיים. מעבר לכל הקושי, אני מפחד לכתוב משהו שיהיה לא רלוונטי עוד כמה חודשים שאגיע (בעזרת השם) לראיונות. כאילו, איזו תובנה שתראה מצחיקה פתאום ביחס למציאות...
 
תשובה: אנו מקווים שהתשובה מהווה גם זריקת הרגעה. חשוב לזכור! -איש לא מצפה מכם להיות בסופו של תהליך בכל מובן שהוא, או להיות בעלי קניין על חכמה אינסופית. האנשים שמעריכים אתכם וקוראים את התיק האישי שלכם יודעים היטב שרובכם לא בשנות ה-70 לחייהם. מעצם הדרישה לעבור תהליך קבלה ולהגיש קורות חיים, משתמע וברור כי אתם בעיצומו של תהליך, ולא בסופו. הדבר נכון, אגב, לכל היבט אפשרי. אוריינטציה מקצועית, שאיפות לעתיד, מצב משפחתי, הדרך בה אתם מבינים חוויות, ובעצם.. הכל. לכן, בהחלט יש מקום לכך שמסמך קורות החיים יציג גם ספקות ותהיות. מנסים להיות סגורים על עצמכם לגמרי? ההיפך הוא הנכון – אתם מתבקשים לפתוח חלון לתהליכים ולחוויות הללו.
 
 
4. שאלה: איך מעדנים אמירה כמו – 'יש בי את היכולת להתחבר לאנשים מכל הסוגים'. אני לא אוהב את הצליל של זה. ניסיתי לנסח את זה מיליון פעם. במקום 'אנשים מכל הסוגים' כתבתי 'אוכלוסיות מגוונות', במקום 'להתחבר' כתבתי 'להיכנס לראש', ובכל הגרסאות – זה נשמע לי יהיר!
 
תשובה: אתה מוזמן לנסות להוסיף שלוש מילים דווקא בהתחלה, אולי יישמע לך טוב יותר :
'אני מקווה / חש / מאמין כי יש בי את ה...'. 
ואגב, בהחלט יכול להיות שבקורות החיים הסופיות שלך יהיו משפטים שלא ישמעו לך מושלמים. כמו החיים עצמם devil
 
 
5. שאלה : איזה שאלונים נוספים יש למלא בנוסף לקורות החיים?
 
תשובה: מגמות רבות בחלק מהאוניברסיטאות דורשות למלא שאלונים נוספים. חשוב לברר מהם באתרי המחלקות השונות, לרוב ישנו מסמך המרכז את הטפסים וכלל החומרים אותם יש להגיש, וכמובן שבמורה הנבוכים להגשת מועמדות 2018 שהוצאנו השנה מרוכז כל המידע. בהקשר הזה, חשוב לשים לב לשני דברים : 
א. לעיתים, השאלון הנוסף מחייב אותנו להעביר אליו דברים, אשר הופיעו במקור במסמך קורות החיים. דוגמא לכך הוא טופס הניסיון המעשי של חלק מהמגמות באוניברסיטת חיפה, אשר מאפשר לכתוב בהרחבה (עד 2 עמודים) על הניסיון הקודם בעבודה או בהתנסויות הקשורות למגמה המבוקשת. מכאן, שאין צורך לפרט (אפשר כמובן להזכיר) במסמך התיאור העצמי לגבי הניסיון בעבודה, בהתנדבות, או לגבי התנסויות טיפוליות שונות. 
ב. חלק מן המגמות דורשות מסמך של הצהרת כוונות מחקריות. מטרתם של מסמכים מסוג אלה הם לנסות ולבחון את התאמתם של סטודנטים שונים למגמה בהיבטים מחקריים או לסיכויי ההמשך לדוקטורט בעתיד. במסגרת זו, סטודנטים מוזמנים לנסות ולתאר בקצרה נושא אפשרי לעבודת התזה או הדוקטורט. האוניברסיטאות העברית ובן-גוריון דורשות לצרף הצהרת כוונות כחלק אינטגרלי מהמסמכים אותם יש לשלוח במסגרת התהליך. לאונ' בר-אילן מיד נתייחס. מה שמאפיין הצהרת כוונות הוא הדגש על העתיד והאופן בו אתם רואים את עצמכם בו, יותר מאשר בעבר. כמובן שניתן לקשר את הכוונות שלכם להיסטוריה ולניסיון שלכם.
מסמכי ההצהרות המחקריות מלחיצים תלמידים רבים. חשוב לזכור, שלא מצופה מכם להציג רעיון מגובש או מפורט לחלוטין לדוקטורט, אלא להצהיר על הכיוון בו נראה לכם (נכון לעכשיו) שתרצו לצעוד בו. טבעי שהצעותיכם תתבססנה על הניסיון המחקרי המצומצם מהתואר הראשון – בסמינר מחקר, בקורס שיטות מחקר או בעבודה כעוזרי מחקר, או לחלופין על תחומי העניין הנוספים שלכם. שימו לב, המטרה המרכזית היא לבדוק את האופן בו אתם חושבים על מחקר, ואת הגישה שלכם לתחום זה. 
 
 

6. שאלה: הצעת מחקר באנגלית, עד 500 מילים. Seriously? Must?

תשובה: אז כן, זוהי כבר השנה השישית בה אוניברסיטת בר-אילן הוסיפה סעיף רשות של הצהרת כוונות מחקריות, לשאלון הניסיון האקדמי. החל מלפני שנתיים גם אוניברסיטת חיפה דורשת הצעת מחקר בסגנון דומה. עצם המענה על הסעיף איננו מוגדר כחובה בבר אילן (בחיפה כן). מהמידע שאספנו, עולה הרושם כי כדאי לבחור ולענות על הסעיף, וכן לעשות זאת באנגלית, בלי קשר למידת רצונכם ללמוד במסלול לדוקטורט. מגמות נוספות מבקשות להעלות הצעה או רעיון למחקר באופן פחות מובנה, במסגרת הצהרת כוונות מחקריות למשל.

שימו לב. מדובר בהצעה מחקר לתזה או דוקטורט, אך זו הצעה בלבד, מוגבלת באורכה. חשוב שהיא תהיה מדויקת, ממוקדת וחסכונית. עוד חשוב, שיפורטו בה הרעיון (עם רקע קצרצר), שאלות המחקר שלכם, והשיטה בה יתבצע המחקר. חלק מהסטודנטים מוסיפים גם ביבליוגרפיה קצרה.

מניסיוננו, תלמידים רבים בוחרים להתבסס על סמינר מחקר, או על ניסוי במעבדה בהם עבדו כעוזרי מחקר – ומפתחים אותו לכיוון אשר מעניין אותם. מערך המחקר אותו תציעו יכול בהחלט להתבסס על רעיון שקשור להתנדבות, עבודה, או תחומי עניין שפיתחתם במהלך התואר. בדומה לסיפור החיים, גם הצעת המחקר עשויה (או עלולה) בהחלט להיות בסיס לחלק מהראיון. לעיתים קרובות, הראיון האישי בתהליך הקבלה בבר-אילן ובחיפה עוסק גם בה. לכן – חשוב לבחור נושא שאתם מחוברים אליו, אך עוד יותר מכך – הצעה שתוכלו לעמוד מאחוריה, להסביר אותה - בעיקר מבחינה מחקרית ומתודולוגית. 
 
 

7. שאלה: כמעט סיימתי את קורות החיים. עכשיו, אני מתלבטת אם לתת למישהו קרוב לקרוא אותם. מה אתם אומרים?...

תשובה: אופפפ... שאלה ממש טובה. מי זה מישהו קרוב? אמא? פסיכולוג? בן זוג? חברה טובה?

 הכלל היחיד, הוא שאת צריכה להרגיש בנוח עם זה שהאדם שבחרת יקרא את קורות חייך. אם יש בנמצא אדם כזה, הוא בהחלט יכול לעזור לך להבין כיצד את משתקפת מסיפור החיים. בנימה אישית, חשוב לנו לציין – כל סיפור חיים שקראנו שונה מאד מקודמו. עם החשש שאולי כולם הבינו את הכוונה או קלטו את הקטע, ורק אתם לא – תצטרכו פשוט להתמודד.

 

8. שאלה: המלצה מחקרית, המלצה אקדמית - הסתבכתי לגמרי עם כל הטפסים, ולא נעים לי מול הממליצים! איך מתפעלים את שליחת ההמלצות?
 
תשובה: מעבר למקומות בודדים כמו האקדמית (טופס פרטי ממליץ ללא המלצה) וחיפה (המגמה שולחת בעצמה טפסי המלצה מקוונים לממליצים) - כל טפסי ההמלצה דומים זה לזה. זה אומר שבאוניברסיטת בר אילן יקבלו המלצה עם לוגו של אוניברסיטת תל אביב, ובבן-גוריון אין בעיה עם לוגו של אריאל. פשוט בחרו טופס המלצה של אחד המוסדות - אין צורך בשש גרסאות! מעבר לכך, רוב המזכירויות באוניברסיטאות מפעילות עבור סטודנטים שלהם שירות שליחת המלצות למגמות אחרות לבחירת המועמד - בדקו זאת במזכירות המחלקה בה אתם לומדים או למדתם. במקרה שלא, ועליכם לשלוח את אותה המלצה לחמישה מוסדות שונים - תוכלו להביא לממליץ 5 מעטפות מבוילות ולבקש ממנו לצלם את ההמלצה 5 פעמים, או פשוט מכך - לתת לממליץ 5 כתובות דואר אלקטרוני שונות כיוון שרוב המגמות פרסמו השנה כתובות מייל אליהן ניתן לשלוח את ההמלצות.
 
9. שאלה: איפה יש יותר סיכוי - בקלינית ילד או מבוגר? 
 
תשובה: תלוי איפה, תלוי מתי! בשנים האחרונות הגיעו נתונים סותרים המספקים תשובות שונות בקשר לשאלה, האם המגמות קלינית ילד מבוקשות יותר מקלינית מבוגר, או שההיפך הוא הנכון. באוניברסיטת חיפה, למשל, הביקוש לקלינית ילד היה נמוך מעט מקלינית מבוגר (טווח החיים) בשנתיים האחרונות, ובשיטת הזימון של דירוג ציוני מתא"ם סף הזימון לקלינית ילד היה נמוך יותר - אך באותה מידה זה יכול להתהפך. להערכתנו, הביקוש דומה, ומשתנה בהתאם לאופן בו ביקוש זה נתפס על ידי הסטודנטים ולספי הקבלה. מסקנה : הגישו למגמה שאתם יותר רוצים ללמוד בה, לתחום שמושך אתכם יותר, ולזה שיש לכם נסיון טרום קליני או חוויות טיפוליות הקשורות אליו. אלה יעלו את סיכויי הקבלה שלכם, ולו מתוקף העובדה שתוכלו לספר על ההתלבטות ועל סיבת הבחירה בקורות החיים ובראיונות.
 
10. שאלה: מהי המערכת הממוחשבת שכולם מדברים עליה ואיך היא משפיעה עליי?  
 
תשובה: החל משנת 2014, בוטלו שלושת סבבי הקבלה שנהוגים היו לתואר שני, והוכנסה לפעילות מערכת ממוחשבת. תפקידה של מערכת זו הוא לרכז את כל ההעדפות של הסטודנטים (אשר מדרגים את המגמות על פי סדר העדפתם), וכן את החלטות והעדפות המוסדות לגבי המועמדים. באמצעות אלגוריתם, משקללת המערכת את כלל הנתונים, ומעבירה לסטודנטים הודעות קבלה ודחייה, בתאריך שנקבע מראש (השנה ב-4.7.18). בניגוד לעבר, המערכת מונעת מצב בו סטודנט אחד מקבל הודעות קבלה למספר מגמות שונות ועליו לבחור ביניהן, וכך אין סטודנטים הנכנסים לסטטוס "המתנה" בציפייה לביטולים של אלה שהתקבלו למספר מגמות. דירוגי הסטודנטים מתבצעים רק בסביבות יוני - לאחר שמסתיימים הראיונות ומרכזי המערכה במוסדות השונים. למרות שינוי השיטה לשיטה "נקייה", אנו עדים מדי שנה לכך שחלק מהמגמות יוצרות קשר עם חלק מהמועמדים טרם הדירוג, במטרה לנסות להשפיע עליהם לדרג את המגמה הרלוונטית בראש סדר העדיפויות שלהם.
 
 
אז רגע לפני שאתם קונים בולים של 24 שעות וסוגרים את סיפור החיים שלכם במעטפה הרמטית, כדאי לעשות מעבר אחר נוסף ולהסתכל על התמונה שקיבלתם. כשאתם עושים את זה כדאי שתשאלו את עצמכם : מה מטרתה של כל פסקה? מה היא מלמדת עלי? ומה גרם לה לנצח את האחרות שעמדו בתור וניסו להידחף שם לפניה?..
 
 

לפרטים נוספים ולהרשמה

המרכז הארצי קבע

תלמידי אופק מקבלים את הציונים הגבוהים ביותר במתא"ם
לדו״ח המרכז הארצי

מבחן מתאם לדוגמא

מבוסס על מתא״ם 2016
הבחן עכשיו
עיצוב אתרים ופיתוח - design-studio.co.il