ניתוח בחינות מתא״ם עבר - מגמות ותחזית

ניתוח מתא"ם 2017

לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-16.10.2017. המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה. 
 
פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות).

פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייני המבנה וחלוקת הנושאים כפי שנצפו בשנים האחרונות - אך התאפיין ברמת קושי ומורכבות גבוהה במיוחד ביחס לבחינות המתא"ם שנערכו בשלוש השנים האחרונות.

כמוכר, הזמן שהוקצה לפרק היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות שהתחלקו ל-3 חלקים. החלק הראשון כלל 25 שאלות אמריקאיות; החלק השני כלל 4 ביקורות מחקר; החלק השלישי הורכב משלושה אשכולות מחקר - האשכול הראשון כלל 4 שאלות בנושא קשר, האשכול השני כלל 3 שאלות בנושא ניתוח שונות, האשכול השלישי היה אשכול אינטגרטיבי וכלל 4 שאלות. הפרק התאפיין בדגש מיוחד על שאלות מתחומי קשר ורגרסיה, ניתוח שונות, קונטרסטים והשוואות עוצמה (כ-25 שאלות בסך הכל). ביקורות המחקר התאפיינו במלל רב, אך רמת המורכבות שלהן הייתה יחסית נמוכה. 

פילוח השאלות בפרק הסטטיסטיקה (כולל אשכולות מחקר) :

נושא

מספר שאלות

קשר ורגרסיה

12

ניתוח שונות

11

היסקית (כולל רווח סמך)

7

שיטות מחקר

2

תיאורית

2

הסתברות

2

ביקורות מחקר

4

 

לסיכום - פרק הסטטיסטיקה התאפיין השנה ברמת קושי גבוהה במיוחד - שנבעה ממורכבותן התיאורטית של השאלות, וכן משאלות רבות שכללו הצגת נתונים ויזואלית שגזלה זמן רב. 

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

גם השנה הוקצו לפרק הטקסטים 180 דקות (שלוש שעות) והוא כלל 50 שאלות, מתוכן 10 שאלות ידע כללי. רמת הקושי והמאפיינים של הפרק היו דומים למועדי המתא"ם האחרונים. הוא הורכב משני טקסטים ברמה בינונית, טקסט אחד ברמה בינונית-קלה וטקסט אחד ברמה קשה במיוחד.

טקסט מספר 1 היה מאמר מחקרי ברמה סבירה יחסית, שעסק בפסיכולוגיה קוגנטיבית. בטקסט זה נכלל, לראשונה בבחינת המתא"ם, קטע אשר אינו מופיע במאמר המקורי. 

טקסט מספר 2 היה טקסט קליני ברמת קושי בינונית-קלה, אשר עסק בנקודת מבט פסיכואנליטית על תופעת ההגירה. 

טקסט מספר 3 היה הטקסט הקשה ביותר, ועסק בנושא מוח וקוגניציה. האתגר בהתמודדות עם המאמר נבע בראש ובראשונה מהטקסט עצמו, שהיה מורכב מאד, כאשר כל השאלות בו היו 'שאלות צמודות-טקסט', הדורשות הבנה מעמיקה של הפרוצדורה ושל התוצאות. חלק ניכר מהשאלות בטקסט זה (5 שאלות) נגע בפרק התוצאות. 

טקסט מספר 4, בדומה לטקסט הראשון, היה מאמר מחקרי ברמה סבירה יחסית ועסק בפסיכולוגיה חברתית. 

לראשונה, מלבד תרגום של מילים מורכבות באנגלית, הופיעו בשולי הטקסטים גם הסברים בעברית של פרוצדורות סטטיסטיות שונות. בדומה למועד האחרון, הופיעו בפרק 10 שאלות ידע כללי (ולא 8 כפי שהיה בשנים שלפני) שמהוות נתח נכבד מהציון הסופי בבחינה (14%). שאלות הידע הכללי עסקו ברובן בנושאים מרכזיים מהתואר הראשון (מנגנוני השלכה, חומסקי, שלבי ההתפתחות לפי פיאז'ה, מטלות קוגנטיביות, דיסוננס קוגנטיבי וכד') ומעניין לציין שחלקן התבססו גם על הבנה של הטקסט שקדם להן. 

זו רשימת המאמרים שהופיעו השנה בפרק הטקסטים:

When Stroop helps Piaget: an inter-task positive priming paradigm in 9-year-old children

Contemporary psychoanalytic views on the experience of immigration

fMRI Syntactic and Lexical Repetition effects reveal the initial stages of learning a new language

A single exposure to the American flag shifts support toward Republicanism up to 8 months later 

 

ניתוח מתא"ם 2016

לפניכם ניתוח של בחינת המתא"ם שהתקיימה ב-27.10.16. באופן כללי, מבנה הבחינה, אופייה ואתגריה נותרו דומים למוכר מהשנים האחרונות. כך שהבחינה נותרה מורכבת, אך לא יותר מבשנים אחרות. מגמות נוספות לגבי כל אחד מפרקי הבחינה מפורטות בהמשך. תודה גדולה שלוחה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שתרמו מזמנם לטובת ניתוח הבחינה שלפניכם ולמען הדורות הבאים.

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה

הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות)

פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייניו המוכרים בשנתיים האחרונות מבחינת המבנה, רמת הקושי וחלוקת הנושאים. הזמן שהוקצה לו היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות. החלק הראשון כלל 25 שאלות אמריקאיות, לאחר מכן 4 ביקורות, ו-3 אשכולות (4 שאלות באשכול הראשון, 3 באשכול השני ו-4 בשלישי).

כמוכר, רוב השאלות עסקו בקשר ורגרסיה (11), ניתוחי שונות (10) וסטטיסטיקה היסקית (5). כמו כן, הופיעו שאלות העוסקות בהשוואות בין מבחנים (t לב"ת מול t לתלויים, ניתוח שונות מול קונטרסט, ורגרסיה מול ניתוח שונות ).

רמת הקושי בחלק הראשון הייתה ממוצעת. שאלות ביקורות המחקר היו מורכבות כדרכן. האחרונה שבהן בלטה בהיותה ארוכה ומורכבת באופן מיוחד. בחלק אשכולות המחקר, בלט האשכול הראשון שהיה ארוך במיוחד (על אף אורכו של האשכול השאלות שבו היו ברמת קושי סבירה). האשכול השלישי היה ברמת קושי גבוהה מאד.

הרכב השאלות בפרק הסטטיסטיקה (כולל אשכולות) :

נושא

מספר שאלות

קשר ורגרסיה

11

ניתוח שונות

10

היסקית (כולל רווח סמך)

5

שיטות מחקר

4

תיאורית

3

הסתברות

3

ביקורות

4

 

לסיכום, פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר השנה היה ברמה ממוצעת ביחס לשנים הקודמות, ודומה ברמתו לפרק במתא"ם 2014.  מבנה הפרק, אחוז השאלות הקשות, והרכב הנושאים בפרק - נותרו דומים למוכר לנו בשנים האחרונות.

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

הזמן שהוקצה לפרק – שלוש שעות (180 דקות)

גם השנה הוקצו לפרק הטקסטים 180 דקות והוא כלל 50 שאלות. הפרק היה דומה ברמת הקושי שלו למתאמים האחרונים, אך לראשונה הופיעו בו 10 שאלות ידע כללי (ולא 8 כפי שהיה בשנים האחרונות). עם זאת, שאלות הידע הכללי עסקו ברובן בנושאים מרכזיים בפסיכולוגיה והתבססו גם על הבנה של הטקסט שקדם להן.

הטקסט הראשון היה טקסט קליני של Sandler ועסק בהעברה והעברה נגדית. השפה בה היה כתוב הייתה סבירה יחסית למאמרים קליניים והוא כלל 14 שאלות, כולל 3 ידע כללי. טקסטים 2 ו-3 נחוו על ידי רבים מהסטודנטים כקשים ביותר במקבץ.

הטקסט השני תיאר מחקר אמפירי מתחום הפסיכולוגיה החברתית שעסק ב-innuendo effect וכלל 13 שאלות.

הטקסט השלישי תיאר אף הוא מחקר אמפירי מתחום הנוירופסיכולוגיה ועסק בהשפעה של עיוות שדה הראיה באופן מלאכותי על תפיסת מרחבית. הטקסט כלל 12 שאלות, חלקן ברמת קושי גבוהה ביותר, אך פיצה על כך במידה מסוימת עם 3 שאלות ידע כללי ברמה סבירה.

לבסוף, הטקסט האחרון תיאר מחקר מתאמי (חצי אמפירי-חצי תיאורטי) ועסק בקשר בין פשיעה לבין הפרעה נפשית. הטקסט האחרון כלל 11 שאלות בלבד.

לסיכום, טקסט קליני וטקסט מחקר מתאמי ברמת קושי ממוצעת, ו-2 טקסטים (חברתי ונוירו פסיכולוגי) ברמת קושי גבוהה כאשר בטקסט הנוירופסיכולוגי היו שאלות קשות במיוחד. רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמה בשנים האחרונות, כאשר מוקדי הקושי הקבועים - מגבלת הזמן, מורכבות השאלות, הבנה מחקרית עמוקה והתמודדות עם טקסט קליני - נשמרו.

ניתוח מתא"ם 2015

לפניכם ניתוח של בחינת המתא"ם שהתקיימה ב-8.10.15. באופן כללי, מבנה הבחינה, אופייה ואתגריה נותרו דומים למוכר מהשנים האחרונות. כך שהבחינה נותרה מורכבת, אך לא יותר מבשנים אחרות. מגמות נוספות לגבי כל אחד מפרקי הבחינה מפורטות בהמשך.  תודה גדולה שלוחה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שתרמו מזמנם לטובת ניתוח הבחינה שלפניכם ולמען הדורות הבאים.

 

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה

הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות)

הפרק הכיל 24 שאלות אמריקאיות בחלקו הראשון, 4 שאלות ביקורת מחקרים ו-3 אשכולות מחקר בהם 12 שאלות בסה"כ. רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמת הקושי בפרק זה בשנתיים האחרונות, והיתה ממוצעת ביחס לפרק זה בבחינה לאורך השנים. חלק מהסטודנטים דיווחו על מצוקת זמן משמעותית בפרק, וזאת על רקע מספר שאלות מורכבות "שואבות זמן" בחלק השאלות האמריקאיות ובאשכולות המחקר.

בדומה לשנים קודמות, בחלק הראשון מרבית השאלות היו בקשר ורגרסיה (10), היסקית ורווח סמך (5) וניתוח שונות (4). בשונה מהשנים האחרונות, הופיעו 3 שאלות בסטטיסטיקה תיאורית. כמו כן, היו 2 שאלות בהסתברות. בחלק זה לא היו כלל שאלות בשיטות מחקר.

ביקורות המחקר היו ברמת קושי ממוצעת עד גבוהה, כאשר ביקורת אחת נחוותה כקשה במיוחד וסטודנטים רבים התקשו לאתר את הבעיה בה.

קושי מרכזי בפרק התרכז בחלק אשכולות המחקר. אשכול 1 הציג 5 שאלות ומערך מחקר לא מורכב במיוחד, אך חלק מהשאלות שאחריו היו מורכבות ודרשו אינטגרציה בין תיאור של מחקר מקדים שהוצג באשכול לבין המחקר המרכזי. אשכול זה היה ברמת קושי גבוהה והשאלות בו היו בנושאים של ניתוח שונות ושיטות מחקר. אשכול 2 הכיל 4 שאלות ברמת קושי ממוצעת. והכיל אף הוא שאלות בנושא ניתוח שונות ושיטות מחקר. אשכול 3 היה גם הוא ברמת קושי ממוצעת אך כלל תיאור מחקר עמוס בפרטים שרובם היו לא רלוונטיים. באשכול זה הייתה אינטגרציה בין הסקה סטטיסטית לרגרסיה והוא כלל שאלה שעסקה במספר דרגות החופש של גורם הטעות במבחן מובהקות לרגרסיה פשוטה.

ככלל, רוב השאלות בחלק הראשון לא היו מרובות מלל. מבנה שאלות זה דומה למתא"ם 2014 ושונה ממתא"ם 2012-2013 בו היו שאלות עמוסות פרטים.

הרכב השאלות בפרק הסטטיסטיקה (כולל ביקורות ואשכולות)

נושא

מספר שאלות

קשר ורגרסיה

11

ניתוח שונות

8

היסקית (כולל רווח סמך)

6

שיטות מחקר

4

תיאורית

3

אינטגרטיביות

2

הסתברות

2

ביקורות

4

 

לסיכום, פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר השנה היה ברמה ממוצעת ביחס לשנים הקודמות, ודומה ברמתו לפרק במתא"ם 2014.  מבנה הפרק, אחוז השאלות הקשות, והרכב הנושאים בפרק – נותרו דומים למוכר לנו בשנים האחרונות.

 

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

הזמן שהוקצה לפרק – שלוש שעות (180 דקות)

בהמשך למגמה בשנים האחרונות, גם השנה הכיל פרק הטקסטים 3 טקסטים ניסויים וטקסט קליני אחד. רמת הפרק היתה סבירה, למעט הטקסט השלישי (הקליני) שהיה ברמת קושי גבוהה במיוחד בכל האספקטים. מגבלת הזמן היתה כמצופה, וניכר כי מורכבתו של טקסט 3 יצרה בעיית זמנים לקראת הטקסט האחרון אצל חלק מהסטודנטים. 

הטקסט הראשון היה מתחום הפסיכולוגיה החברתית-קוגניטיבית ועסק ביכולת לווסת רגשות שליליים, וכיצד יכולת זו משפיעה על תפקוד קוגניטיבי בקרב צעירים ומבוגרים. טקסט זה הכיל 14 שאלות, מתוכן 3 שאלות ידע כללי. כמחצית מן השאלות היו ללא הפנייה ממוקדת לטקסט. כמו כן, השפה בה נעשה שימוש בטקסט הייתה ברמת קושי ממוצעת.

הטקסט השני היה מתחום הפסיכולוגיה החברתית והציג שני ניסויים במסגרתם נבחנה ההשפעה של חרם ובידוד חברתי באמצעות משחק מחשב, על צרכים בסיסיים כגון תחושת שייכות, הערכה עצמית ומשמעות קיומית. טקסט זה הכיל 11 שאלות, מתוכן 2 שאלות ידע כללי. רוב השאלות בטקסט היו בעלות הפנייה ספציפית לשורות. הקושי המרכזי בטקסט סבב סביב היכולת להבין את מערך המחקר שהיה מורכב.

הטקסט השלישי היה טקסט קליני של קרנברג. במסגרת הטקסט עסק קרנברג בהשוואה שבין שיטת הטיפול בנרקסיזם כפי שהוא מציע אותה בהשוואה לשיטה שמציע קוהוט. הטקסט היה הקשה ביותר במועד זה, שפת הכתיבה הייתה גבוהה וייחודית, ועולם התוכן מאוד ספציפי לשדה הקליני המדובר. הטקסט הכיל 12 שאלות, מתוכן שתיים בידע כללי, ודרש זמן רב לפתירתו. כל השאלות פרט לאחת היו עם הכוונה למקטעים של שורות בטקסט בהן נמצאה התשובה, חלקם ארוכים וחלקם קצרים יותר.

הטקסט הרביעי היה מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התפתחותית ועסק בתגובות של תינוקות למאפיינים של שירה של אימם. הטקסט כלל 13 שאלות כאשר 7 מתוכן הינן שאלות על מבוא הטקסט. הטקסט אופיין בעיקר בתחושה של תשישות עבור מי שפתר אותו לאחר הטקסט הקליני. בטקסט זה היתה שאלת ידע כללי בודדת.

ככלל, רוב השאלות בטקסטים 2,3,4 כללו הכוונה רבה לשורות. טקסטים 1 ו-2 דרשו פחות זמן יחסית לטקסטים 3 ו-4. כמו כן, כפי שנצפה במועדים האחרונים, שאלות הידע הכללי קושרו למושגים ולחלקים מתוך הטקסט עצמו ונחוו כהוגנות. עוד ניתן לציין כי במרבית הטקסטים הייתה כמות רבה יחסית של מילים מתורגמות.

לסיכום, רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמה בשנים האחרונות, כאשר מוקדי הקושי הקבועים – מגבלת הזמן, מורכבות השאלות, הבנה מחקרית עמוקה והתמודדות עם טקסט קליני – נשמרו.

 

ניתוח מתא"ם 2013

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות)


כללי
גם השנה, פרק הסטטיסטיקה כלל שלושה חלקים. חלק ראשון בו 27 שאלות אמריקאיות, חלק שני שכלל ארבע שאלות ביקורת מחקרים, וחלק שלישי שכלל שלושה אשכולות מחקר (3 שאלות בכל אשכול). באופן כללי, הבחינה לא כללה חומר חדש בהשוואה לשנה שעברה. נצפתה מגמת התחזקות של שאלות אינטגרטיביות המשלבות מספר נושאים יחדיו. כמו כן, השאלות היו עמוסות מלל ויצרו מצוקת זמן בקרב חלק גדול מן הסטודנטים.

תוכן השאלות וסיווג לנושאים

חלק ראשון (שאלות אמריקאיות)

גם השנה נמשכה המגמה שהחלה ב-2011, לפיה הנושאים הדומיננטיים ביותר הם קשר ורגרסיה, ניתוחי שונות וסטטיסטיקה הסקית (כולל רווח סמך). סטטיסטיקה תיאורית, הסתברות ושיטות מחקר קיבלו ייצוג מינימלי בלבד. כמו כן, ניתן לציין לפחות 5 שאלות שהינן אינטגרטיביות ומשלבות שני נושאים או יותר – התחזקות של מגמה שהחלה במתאם 2011 ונמצאת בעליה. השילוב הנפוץ ביותר בשאלות האינטגרטיביות היה בין רגרסיה לניתוח שונות (3 שאלות בנושא זה). בנוסף, הופיעה שאלה ששילבה הסתברות עם קשר וכן שאלה ששילבה ניתוח שונות עם מבחן t . נושא נוסף שהופיע השנה, בדומה לשנה שעברה, הוא גודל האפקט – במתא"ם 2012 הופיע מדד אטה בריבוע, ואילו השנה הופיע גם מדד dשל כהן.

בין המיומנויות שנדרשו לפרק זה בלטו היכולת לזהות אפקטים בגרפים, השוואת עוצמת המבחן בין מבחנים סטטיסטיים שונים והבנה מעמיקה של מהות הקשר הליניארי.

להלן החלוקה לנושאים בחלק הראשון של הפרק במועד הנוכחי בהשוואה לשני המועדים שלפניו:

 

 

 2013

 2012

 2011

תיאורית

 -

 1

 1

הסתברות

 1

 1

1

קשר ורגרסיה

 9

 11

 9

סטטיסטיקה היסקית

 5

 6

 4

שיטות מחקר

 -

 -

 -

ניתוח שונות

 5

 5

 9

שאלות אינטגרטיביות

 6

 2

 1

תוחלת

 1

 -

 -

 

אמור, ניתן לראות כי כמעט ואין שאלות טהורות בנושא סטטיסטיקה תיאורית אך נושא זה מופיע בעקיפין בשאלות רבות. למשל, 3 שאלות עסקו במתאם בציוני תקן ודרשו הבנה של נושא זה.

ביקורות ואשכולות מחקר
במסגרת אשכולות המחקר היו 5 שאלות בנושא שיטות מחקר (תקפים, זיהוי מערכי מחקר, אופן הדגימה), 3 שאלות בנושא ניתוחי שונות ושאלה אחת בנושא עוצמה סטטיסטית.
ביקורות המחקר עסקו בנושאי הסטטיסטיקה השונים ולא ניתן לאפיין תחום אחד בו הם התמקדו.

סגנון השאלות
בדומה למתא"ם 2012, גם השאלות במתא"ם 2013 היו עמוסות מלל. שאלות רבות כללו תיאורים מילוליים באורך של 5 שורות ואף יותר. חלק מן הנתונים המוצגים היו כלל לא רלוונטיים וייתכן כי הם נועדו לבלבל ולהקשות. השאלות דרשו מהסטודנטים, בנוסף להבנת החומר, יכולת "להפשיט" את השאלות מן המלל הרב, ולחלץ את עיקרי הנתונים.

בחלק הראשון, שלוש מתוך השאלות האמריקאיות היו שאלות בהן הסטודנטים נדרשו להכריע לגבי כל מסיח אם הוא נכון או לא נכון ולא רק להקיף את התשובה הנכונה.

סגנון נוסף של שאלות שאפשר לזהות הינו הצגת גזע השאלה מלווה במספר טענות ועל הסטודנט להכריע אילו מן הטענות נכונה (אף אחת, רק אחת מהן, שתיהן).

רמת קושי
סטודנטים רבים חוו את המתא"ם הנוכחי כקשה מאד. אנו מעריכים כי הדבר מבוסס על שני מוקדים עיקריים:

  1. המלל הרב שבשאלות היקשה על חילוץ הנתונים הרלוונטיים ולעיתים גרם לשאלה ברמת קושי ממוצעת להחוות כקשה מאוד.
  2. המלל הרב דרש זמן ארוך מן הצפוי לצורך פתרון השאלות והכניס סטודנטים רבים ללחץ של זמן, בייחוד סטודנטים שהתקשו בניהול הזמן לאורך הפרק. כתוצאה מכך היה קושי להספיק את כל השאלות בפרק.

נראה כי גם השנה, לצד שאלות אינטגרטיביות שדורשות הבנה מעמיקה של החומר היו שאלות ברמת קושי ממוצעת ואף מספר שאלות ישירות שלא דרשו חשיבה מורכבת במיוחד.

ביקורות המחקר היו אף הן ברמת קושי ממוצעת אולם לסטודנטים רבים לא נותר מספיק זמן על מנת לנסות ולפתור אותן כראוי.

מתוך אשכולות המחקר ניתן לציין אשכול אחד (השלישי) שהיה קשה במיוחד ודרש חילוץ של אפקטים מתוך תיאור מילולי מורכב, זיהוי מערכי המחקר וזיהוי אפקטים בגרפים מורכבים.

סיכום
גם השנה, כמו בשנה שעברה, הפרק הראשון בבחינת המתא"ם התאפיין בשאלות עמוסות מלל שדרשו יכולת לחלץ את הנתונים, אבחנה בין עיקר לטפל, וניהול זמן מאתגר לאורך הפרק. מיומנויות נוספות שנדרשו להצלחה הינן היכולת להתמודד עם גרפים מורכבים והיכרות עם נוסחאות של מרכיבי השונות ברגרסיה ובניתוח שונות. הנושאים שממשיכים לככב בפרק הינם רגרסיה וניתוח שונות, בנוסף לשאלות אינטגרטיביות המשלבות מספר נושאים יחד. שאלות הסתברות וסטטיסטיקה תיאורית כמעט ואינן מופיעות כשאלות טהורות אך "מתחבאות" כחלק משאלות אחרות.

לסיכום, פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר השנה היה קשה ביחס לשנים הקודמות, ודומה ברמתו לפרק במתא"ם 2012. הפרק התאפיין במלל מרובה, מגבלת זמן חריפה מבעבר, ומגמת התחזקות של שאלות אינטגרטיביות. המבנה, אחוז השאלות הקשות, והנושאים בפרק – נותרו כמוכר לנו בשנים האחרונות.

 

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שלוש שעות (180 דקות)

כללי
גם השנה כלל פרק הטקסטים שלושה טקסטים אמפיריים וטקסט תיאורטי אחד. הטקסט התיאורטי היה טקסט קליני בנושא העברה, מאת מלאני קליין. הוא הופיע כטקסט השני, ועבור תלמידים רבים גזל זמן ארוך מן הרגיל. עם זאת, הוא לא נחווה כטקסט הקשה ביותר. הטקסט שנחווה כמורכב ביותר (בקרב רוב הניגשים) היה הטקסט השלישי – טקסט קוגניטיבי מתחום הבלשנות שכלל מונחים מדעיים רבים שהקשו את הקריאה וההבנה. שני הטקסטים הנוספים היו מתחום הפסיכולוגיה הפיזיולוגית והחברתית.

טקסט ראשון: הטקסט עסק במושג Animist Thinking"  " המתייחס לנטייה לייחס לעצמים דוממים תכונות של יצור חי. ספציפית, הטקסט עסק במחקר שבחן את התופעה הזו בקרב חולי אלצהיימר, אנשים מבוגרים שאינם חולים במחלה ואנשים צעירים. מדובר בטקסט אמפירי בעל אופי קוגניטיבי, שההתמודדות עימו הייתה מורכבת מכמה סיבות. ראשית, אין מושג מקביל ל-animist בשפה העברית ומדובר במושג שאינו מוכר למרבית האנשים, כך שהטקסט חייב שליטה טובה באנגלית ורמה גבוהה של הבנת הנקרא. בנוסף, הטקסט עסק בהשוואה בין שני מודלים המסבירים את הופעתה של צורת חשיבה זו בקרב חולי אלצהיימר ולמעשה ביקש לבחון ולהכריע בין מודלים אלו. ההכרח להבין את המושג עצמו וליישם הבנה זו על מנת להבין כל מודל בפני עצמו , יצר עומס רציני על זיכרון העבודה במהלך פתרון הטקסט. בנוסף, שאלות רבות דרשו שליטה גבוהה בשיטות מחקר, במיוחד בחלק התוצאות. שאלות הידע הכללי בטקסט זה היו מאוד ספציפיות, וסטודנטים רבים התקשו לענות עליהן.

טקסט שני: טקסט תיאורטי שכתבה מלאני קליין. הטקסט עסק במושגים של העברה והעברה נגדית, וההתייחסות אליהם במסגרת הטיפול. הטקסט עצמו היה עמוס במושגי מפתח מהתיאוריה של קליין (כמו חרדת רדיפה, העמדות הדיכאונית והסכיזו פרנואידית, אידאליזציה) ולכן היה בהחלט מאתגר עבור מי שלא מכיר את התיאוריה ואינו בקיא במושגים מתיאוריות פסיכואנליטיות בכלל, ויחסי אובייקט בפרט. כל השאלות, למעט שאלות הידע הכללי, כללו הפנייה לשורות ספציפיות. כיוון שמדובר בשאלות של הבנת הנקרא, דבר המאפיין את הטקסטים התיאורטיים, הטקסט דרש שליטה טובה באנגלית ורמת גבוהה של הבנת הנקרא, בצד הכרות עם התיאוריה עצמה ועם מושגים מהעולם הקליני.

טקסט שלישי: טקסט אמפירי בלשני שעסק ב"אפקט קיימברידג'" המתייחס ליכולת לקרוא גם כשהאותיות במילים משוכלות, ובהשוואה בין השפות אנגלית ועברית בהקשר לאפקט זה. הטקסט כלל מושגים רבים מתחום הבלשנות. על אף שלמילים רבות הופיע תרגום בתחתית הטקסט, הדבר הפך את חווית הקריאה למסורבלת והקשה על יכולת ההבנה של הטקסט. מרבית השאלות עסקו בשיטות מחקר, ובשלוש מהן נכללו גרפים וטבלאות.

טקסט רביעי: טקסט אמפירי מתחום הפסיכולוגיה החברתית, שהתבסס על מבוא תיאורטי מתחום הפילוסופיה ועל כן דרש יכולת התמודדות מורכבת ומשולבת (תיאוריה והבנה מחקרית). באופן כללי הטקסט עסק בשאלה האם בני אדם מסוגלים להבין טענות מבלי להתייחס אליהן בהכרח כנכונות ולקבל אותן. המאמר עליו מבוסס הטקסט ארוך משמעותית מהחלק שהופיע בבחינה, וכולל שלושה ניסויים שונים (בבחינה נכלל רק ניסוי אחד).  בטקסט הופיע תיאור יחסית נרחב של פרק השיטה והשאלות הצריכו הן שליטה בשיטות מחקר והן הבנת הנקרא.

סיכום
פרק הטקסטים השנה שמר על המאפיינים והמגמות של השנים האחרונות, כאשר מאפייני הטקסטים (סוג הטקסטים, אורכם, עולמות תוכן) נשארו דומים למוכר. רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמה בשנים האחרונות, כאשר מוקדי הקושי הקבועים – מגבלת הזמן, מורכבות השאלות, והבנה מחקרית עמוקה – נשמרו.

---

*הסיכום נכתב על ידי מדריכי אופק מתא"ם וצוות הפיתוח, אוקטובר 2013. תודתנו שלוחה לכל תלמידינו אשר תרמו וסייעו, למען הדורות הבאים.

 

ניתוח מתא"ם 2012
 

5 דברים על פרק הסטטיסטיקה במתא"ם 2012 :

  1. פרק הסטטיסטיקה היה יחסית קשה, והעמיד את נבחני 2012 במצוקה מורגשת של זמן. אומנם גם במועד הקודם חלק הסטטיסטיקה היה לא פשוט מבחינת רמת הקושי שלו, אך התחושה וההתמודדות עם השאלות במהלך פיתרון הבחינה היתה שונה באופיה.
  2. השנה, מסגרת הזמן אמנם נשמרה (125 דקות), אך תחושת מגבלת הזמן היתה חריפה מהרגיל, וזאת כתוצאה מסיפורי רקע ארוכים במיוחד בכל שאלה, וכן ממורכבות ומריבוי פרטים, אשר היקשו לעיתים על הבנת השאלה והרעיון שלה.
  3. חלוקת הנושאים נשארה דומה, בעיקר עבור הנושאים המרכזיים בפרק- כאשר קשר וניתוח שונות (כולל ניתוח גרפים) נשארו הפופולאריים ביותר, בפער ניכר משאר הנושאים. עם זאת, נרשמה ירידה בשאלות התיאורית (שאלה אחת בלבד!), וכן- באופן חריג היו במבחן 4 שאלות על רווח בר סמך, וכן 2 שאלות על הקשר בין רגרסיה לניתוח שונות. בנוסף, שולבו מושגים שלא הופיעו מזה זמן רב בבחינה, כגון "אטה".
  4. באופן מפתיע, אשכולות המחקר דרשו פחות זמן והיו ידידותיים ביחס לשאלות שקדמו להם בפרק.
  5. כמו בשנה שעברה, היו 4 שאלות ביקורת מחקרים, ברמה משתנה אך סבירה. אחת משאלות הביקורת היתה קשה בצורה בולטת ועסקה ברווח סמך.
  6. "אופס... סליחה, טעות".באחת השאלות הראשונות בבחינה היתה טעות, עליה נכנסו להודיע במיוחד בכל הכיתות. נדיר ביותר, וקרה רק פעם אחת נוספת בתולדות המתא"ם.

 

5 דברים על פרק הטקסטים במתא"ם 2012 :

  1. פרק הטקסטים היה מעט פחות מחריד ביחס לשנים האחרונות. אין זה אומר שהיה קל, אך מאידך - הפרק היה סביר ברמתו. כמו בעבר הקרוב, דאגו הכותבים לבחור טקסטים אטרקטיביים ומעניינים (אף כי הפעם עסקו בנושאי המוות והקשריו..)
  2. המגמה המוכרת נשמרה – רמתם של הטקסטים עצמם סבירה, מבחינת - שפה, עניין, אורך, עימוד, אך השאלות קשות.
  3. אף טקסט לא בלט ב"אכזריותו", אולם רוב הנבחנים דיווחו כי השאלות בטקסט הראשון היו הקשות ביותר להתמודדות. משום מה, התחושה כי הטקסט הראשון קשה יותר בולטת במתאמים האחרונים, בעיקר במועד 2011, שבו המרכז הארצי בחר לשים כטקסט ראשון דווקא טקסט קליני.
  4. הטקסט השלישי (על חוויות קרובות למוות) בלט בייחודו כטקסט בסגנון תיאורטי (או פילוסופי). עם זאת, העובדה כי היה קצר, לא קליני, והשאלות עליו היו ברורות ומלאות בהפניות לטקסט – הקלו את ההתמודדות עימו.
  5. שאלות הידע הכללי היו ברמה המוכרת, וגם השנה בלט הניסיון לקשר אותן לטקסט, הן ברמת הנושא והן ברמת ההפניה לקטע בטקסט. בחלק מהשאלות, היכרות עם הנושא עצמו הספיקה בכדי להשיב על השאלה, ללא צורך לשוב אל הטקסט.

 

ניתוח מתא"ם 2010

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות).

שלושת חלקי הפרק התחלקו בשיטה המוכרת, חלק א' (שאלות רבות ברירה) כלל מספר רגיל של שאלות (24), לאחר שבמתא"ם 2009 היה נרחב יחסית, וכך גם חלק ג' (אשכולות מחקר) שכלל 12 שאלות. בחלק ב' של הפרק הובאו 4 שאלות ביקורת מחקרים.

רמת הקושי, המיומנויות הנדרשות ומגבלת הזמן נשארו יציבים ביחס למועדים האחרונים, כחלק ממגמה מוכרת של התייצבות הפרק, הנמשכת משנת 2006.

מגמה בולטת הורגשה בחלוקה לנושאים בפרק :

נושא הסתברות וסוגי מאורעות שינה את אופיו כחלק ממגמה מוכרת בשנים האחרונות, וכלל שאלות שהתייחסו לסוגי מאורעות ולקשרים ביניהם. בהתאם למצופה שאלות "פסיכומטריות" בהסתברות וצירופים נעדרו כליל (שאלות כגון: משה דני ויוסי הלכו לסרט, משה אינו מעונין לשבת ליד דני, כמה אפשרויות יש לסידור החברים בשורה בעלת 7 מושבים?) חלק ההסתברות כלל 3 שאלות.
הנושאים "ניתוחי שונות" ו-"קשר סטטיסטי" קיבלו התייחסות נרחבת, בהמשך למגמה הכללית בשנים האחרונות.

מבנה השאלות היה עשיר ומגוון, תוך שילוב מספר נכבד של שאלות פתוחות, בדומה למועד 2009, ובניגוד למתכונת הקלאסית שכללה כמעט אך ורק שאלות "אמריקאיות". השאלות הפתוחות דרשו, למשל, להקיף בעיגול תשובה אחת מתוך שתיים, לציין במילים תשובה מבוקשת וכו'. על אף המבנה השונה, מהות השאלות ורמת הקושי  נותרה דומה ברמתה לשאר השאלות בפרק.

כמו כן, במועד 2010 בלט מאד שילובם של גרפים, ובפרט – התאמתם לתוצאות המתוארות בגוף השאלה בחלק של אשכולות מחקר. מגמה זו מוכרת מהבחינה האחרונה, ואף התרחבה במועד זה. לעומת זאת, נראה כי השאלות במועד 2010 היו מעט פחות סיפוריות וארוכות ביחס למועדים בעבר.


פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שלוש שעות (180 דקות).

בניגוד לפרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר, פרק הטקסטים יציב פחות לאורך השנים האחרונות, ונתון ליותר שינויים. באופן כללי, ניתן לומר כי אף על פי שמבנה הפרק נשמר, וכן המיומנויות הנדרשות ומגבלת הזמן המוכרות, רמת הקושי היתה גבוהה יחסית. רמה זו מייצגת ככל הנראה מגמה מתחזקת, לפיה מתרכז הקושי בחלק השאלות, כאשר הטקסטים נוחים יחסית לקריאה ולהבנה.

רמת הקושי בפרק הטקסטים התבטאה בעיקר במורכבות השאלות, וזאת בהיבטי רמת ההבנה המעמיקה שנדרשה בשיטות מחקר, וכן בשאלות שהתאפיינו בלוגיקה פנימית מורכבת. במועד 2010 בלט עד מאד שילובו של נושא שיטות המחקר והמתודולוגיה בשאלות הטקסטים, למשל רגרסיות ואינטראקציות.

כמו כן, התאפיין חלק זה באחוז נמוך יחסית של שאלות איתור מידע. אף על פי שחלק הארי של השאלות היה מקושר להפניות מפורשות- לשורה או לחלק ספציפי בטקסט – כמעט בכולן היה צורך לקרוא חלקים נרחבים מהטקסט או להפעיל אינטגרציה והסקה ברמה גבוהה. בניגוד לשנים האחרונות, התאפיין הפרק במספר נמוך מהמוכר של שאלות פתוחות-ממוקדות (רק 2) – וכל השאר היו שאלות סגורות. ניתן בהחלט לקבוע כי רמת הקושי בפרק הטקסטים 2010 היתה יחסית גבוהה.

באשר לטקסטים עצמם, רמת הקושי נותרה יציבה ביחס למועדים קודמים, ונמשכה הירידה באורכם ביחס למועד 2000 כפי הנראה כחלק מהעברת הדגש מהטקסט עצמו לשאלות.

נושאי הטקסטים התחלקו כמצופה בין עולמות התוכן השונים בפסיכולוגיה:

טקסט 1- קוגניטיבית

טקסט 2- תפיסה

טקסט 3 - פיזיולוגית

טקסט 4- קלינית


חשוב לציין בניגוד למתא"ם 2009, במועד זה שולבו (כמו בעבר) טקסטים קוגניטיביים או פיזיולוגיים מובהקים.

לבסוף, שאלות הידע הכללי שולבו באופן קוהרנטי ומותאם לתוכן הטקסט, ושמרו על אוריינטציה חזקה מאד לנושא הטקסט. חלק מהשאלות הללו ניתן היה לפתור באופן חלקי בהתבסס על הטקסט בלבד, וחלקן אכן דרשו ידע כללי החורג מגבולות הטקסט, אך בכל זאת היו קשורות קשר הדוק לתוכן הטקסט.

לפרטים נוספים ולהרשמה

המרכז הארצי קבע

תלמידי אופק מקבלים את הציונים הגבוהים ביותר במתא"ם
לדו״ח המרכז הארצי

מבחן מתאם לדוגמא

מבוסס על מתא״ם 2016
הבחן עכשיו
עיצוב אתרים ופיתוח - design-studio.co.il