קורות חיים לתואר שני - איך מנסחים?

"האמת הטהורה והפשוטה היא לעיתים נדירות טהורה ואף פעם לא פשוטה"

-אוסקר ויילד

לאחר שהתחלתם, שפכתם, התמקדתם וקיצצתם - הגיע הזמן לבדוק עם מה נשארתם. האם מתוך כל החומרים שיש בידיכם - נוצר סיפור חיים שלם?

כיצד עורכים פסקאות, איך שוזרים חוויות, ארועים ואמירות מסוגים שונים? או במילים אחרות - איך מתקרבים למסמך מוגמר?...

 

1. מבנה קורות החיים. לאחר שנשארנו עם הנקודות, האירועים, התכונות וכל שאר הדברים החשובים - נשאלת השאלה - מהו המבנה בו נציג את קורות החיים? ובכן, המבנה הפשוט והנפוץ מכולם, הוא מבנה כרונולוגי - סיפור חיינו כסדר התרחשותו. מובן, שייתכנו גם סגנונות אחרים. ניתן למשל לערוך את קורות החיים מהסוף להתחלה, או על פי חוויות משמעותיות. מניסיוננו, הדרך הפשוטה והנוחה ביותר לערוך את התיאור העצמי היא מההתחלה לסוף. אם נבחר במבנה כרונולוגי, מסמך קורות החיים ייכתב כסיפור חיים, מתחילת חיינו ועד ההווה. כמובן שלא כל תקופה בחיינו זכאית לקבל חלק באורך זהה.

2. דבק מגע. כעת, אחרי שהחומר שלנו ערוך בצורה מסוימת ובסדר מסוים, נותר להדביק את כל החלקים הקטנים. אנחנו מקווים שבסיום ההדבקה הזו, לא ייראו החריצים הקטנים וסימני הדבק. ואפילו, היינו מאושרים אם השלם הזה ייראה כמשהו משמעותי יותר מסך חלקיו... לנו נוח לחשוב על זה כך - כבר יש לנו ביד קורות חיים, והשאלה היא - איך נהפוך אותן לסיפור חיים.

3. שוזרים ומחברים. ובכן, לאחר שהמטרה הוגדרה - לשזור את כל האמירות והחוויות שלנו לסיפור שוטף, זורם וקוהרנטי - מה עושים?

פרטים ביוגרפיים, קל יחסית לשזור בסיפור כרונולוגי. למשל - "נולדתי בירושלים לפני 24 שנים", או "התגייסתי לקורס מדריכות אב"כ", ואפילו "פניתי לטיפול פסיכולוגי" - את כל אלה פשוט יחסית למקם על רצף חיינו (בהמשך הפוסט ננסה להתייחס לשאלה - האם כל מועמד למגמה טיפולית חייב לעבור טיפול?).

גם התנסויות מקצועיות או קליניות ניתן לשלב בסיפור החיים באופן כרונולוגי, וכמובן - חוויות, שהן מרכיב מרכזי בסיפור של כל אחד מאיתנו. למשל האירועים- "בשנה ב' התחלתי להתנדב במרכז ייעוץ ביפו", "מאז גיל 15 אני ממלצר למחייתי", או "כשהגעתי לגיל 12, החליט אבי לעבור לחיות בקנדה"- ייתכן שיהיו סיפורים של ממש, אירועים, תקריות, או רגעים - מאושרים, טראומטיים, או משמעותיים - שנחרטו בזכרונכם. אלה, יכולים פשוט 'להתחיל'... : "אני זוכרת במיוחד יום מסוים בתיכון. היה חם וישבתי עם כל הבנות בקפיטריה. בשלב מסוים...".

הדבר המורכב ביותר בעינינו לביטוי בקורות החיים הוא תכונות אישיות, אותן קשה יותר להביע בצורה קוהרנטית בקורות החיים. הדבר הגרוע ביותר יהיה כמובן להציגן כ'רשימת מכולת'. בעיה דומה קיימת גם לגבי מסרים אחרים מורכבים בקורות החיים, למשל הסיבות לבחירה במגמה הספציפית, ואפילו התייחסות לאנשים משמעותיים, ויעדים מקצועיים - מאד קשה לפעמים לשלב אותם בסיפור החיים.

עם זאת, בהחלט ניתן וחשוב לנסות ולעשות זאת, לפחות חלקית. זהו השוני במסמך הפתוח של סיפור החיים, לעומת השאלונים המובנים המצומצמים.

תכונות אישיות ניתן לשלב בסיפור החיים כך - "בשנות התיכון שמתי לב כי נהייתי רגישה מאד לסביבתי, גם לאנשים שאינם משמעותיים עבורי..."; או כך - "עוד בילדות נטיתי להתרגש ולאבד את שלוות רוחי בקלות, ומצאתי את עצמי עסוקה במריבות חוזרות ונשנות עם חבריי ובני משפחתי"; מעבר לשאלת הניסוח חשוב כמובן לשים לב גם לשאלת המסר והתחושה שאנחנו משדרים, לעיתים גם ללא כוונה. המשפט הקודם עשוי לרמז על קושי מסויים בוויסות הרגשי, וחשוב שיבוא אחריו תיאור של דרך, תהליך והתבגרות. ושימו לב למשל למשפט הבא: "כשהתחלתי לפקד על כיתת חיילים, הבנתי לראשונה שאני כריזמטי" משפט כזה, שהוא ישיר וברור לכאורה, עשוי לעורר רושם יהיר. חשוב לנסות ולכתוב באופן שאינו משדר יהירות ועם זאת נותן מקום לביטוי של תחושת ביטחון וליכולת להכיר ולהציג חוזקות. למשל, הניסוח: "כשהתחלתי לפקד על כיתת חיילים, קיבלתי פידבקים חיוביים, ומפקדי שיקפו לי שיש בי צדדים חזקים וכריזמטיים". ניתן לחשוב על ניסוח אחר, שיעביר מסר דומה אך מרוכך יותר: "כשהתחלתי לפקד על כיתת חיילים הרגשתי לראשונה את כובד האחריות והכוח שאני מחזיק בידיים. הידיעה שהחיילים ילכו אחריי 'באש ובמים' ריגשה והרתיעה אותי לסירוגין", או משפט נייטרלי יותר: "כשהתחלתי לפקד על כיתת חיילים, הרגשתי את כובד האחריות, אך התפקיד נשא בחובו גם הרבה הנאה, סיפוק ואתגר". כל המשפטים דומים במידה מסוימת אך מעבירים תחושה שונה לקורא. שני המשפטים האחרונים משדרים מסר נעים וצנוע יותר, ומדגישים את הפן האחראי והמצפוני, על פני הפן הכריזמטי, שעלול להיתפס כוחני.

זוהי רק דוגמה מינורית לאופן שבו התיאור של חוויות וארועים בחיינו מקפלים בתוכם גם תיאור אישיותי שלנו, ועשויים להאיר אותנו באופנים שונים. חשוב שהדברים שבחרתם שיופיעו בסיפור החיים שלכם, יכללו אמירות על עצמכם. זוהי הסיבה שחשוב להתמקד. עדיף לוותר על פרט ביוגראפי, טיול או קשר זוגי מסוים (רק כדוגמא, הרעיון הוא לוותר על חוויות שאינן מעצבות או מהותיות), בכדי לזכות באפשרות להרחיב על אירוע או חוויה משמעותיים יותר, ולהסביר כיצד השפיעו עליכם.

אנשים משמעותיים יכולים להישזר בסיפור החיים במגוון דרכים. לפעמים, מספיק יהיה להביא חוויה חזקה וקרובה מאד עם הורה או דמות משמעותית אחרת מגיל הילדות, והקורא יבין את הקשר והמשמעות שלה עבורכם. שינויים באופי או עוצמת הקשר עם אנשים קרובים, הם דרך נוחה להתייחס לחוויות משמעותיות ותהליכים שעברתם במהלך חייכם. למשל - "לאחר הצבא התחלתי להרגיש קרוב מאד לאבא. הוא החל לבקר אותי יותר, ומצאתי את עצמי משתף אותו בדברים שמעולם לא חשבתי שאספר לו כמו...". או - "הקשר עם אורן הלך והעמיק עם השנים. היום אורן הוא החבר הכי קרוב שלי. הוא נותן לי תחושה שאני מסוגלת להתמודד עם הכל, ומצליח להרגיע אותי בדיוק במקומות שאני לחוצה...".

חשוב לנו להדגיש, שבהחלט אפשר ומותר לכתוב אמירה מפורשת בסיפור החיים על ההורים, החברים, המשפחה, בני זוג, או כל אדם משמעותי שאנו מוצאים לנכון להזכיר. כמובן, שלא חייבים כמובן להזכיר כל אדם משמעותי (-;

את הסיבות לבחירה במגמה הספציפית, ניתן וכדאי לשלב בסיפור החיים. זהו עניין סובייקטיבי באמת - והוא תלוי בחוויה של כל אחת ואחד מכם. יש אנשים שאכן עברו רגע אחד ספציפי ומכונן, והם יכולים להצביע עליו כרגע ממנו התחילו להתגבש בכיוון של לימודי פסיכולוגיה (או טיפול או חינוך וכדומה). אחרים יכולים אולי למקם את הסיבות לבחירת המגמה באופן כללי יותר על ציר החיים. זה תלוי כמובן, אך ורק במציאות של כל אחד ואחת. ההשפעה וסיבת הבחירה במגמה יכולה להיות חלום ילדות, תוצאה של טיפול פסיכולוגי בכתה ג', התנסות בצבא, הארה שהגיעה רק השנה, וכו'...

הערת ביניים לגבי טיפול פסיכולוגי - שואלים אותנו לא מעט השנה בעניין הזה. האם העובדה שמועמד לא עבר טיפול יכולה לפגוע בסיכוייו להתקבל?.. אז ככה, אף מגמה לא דורשת או מצהירה שטיפול פסיכולוגי מהווה תנאי קבלה. עם זאת, ברור כי הדבר משמעותי בעיניי מראיינים וממיינים, וזה גם הגיוני שהם מאמינים שטיפול שכזה הוא משמעותי בהיבטי התפתחות נפשית ורגשית (הרי אנו עוסקים בקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה). נשתף אתכם בניסיון שלנו. הכרנו סטודנטים שהתקבלו לתואר שני בלי היסטוריה של טיפול אישי שעברו, והעניין בהחלט היה על השולחן במקרים רבים במהלך התהליך. לעומת זאת, שמענו בעבר מלא מעט סטודנטים על רמיזות או פידבק מפורש שהם קיבלו בעניין, או המלצה פשוטה - ללכת לטיפול.

חשוב לנו לציין, שרוב המגמות יידרשו, אם בשלב קורות החיים ואם מאוחר יותר בזמן הראיונות, לשמוע על הבחירה הזו שלכם. למה ארגונית? למה שיקומית? למה לטפל? למה פסיכולוג ולא עובד סוציאלי? למה ילדים על פני מבוגרים? היתרון בקורות החיים, שאין צורך לענות מפורשות על כל שאלה. השאיפה היא שמי שיקדיש זמן ויקרא את סיפור החיים שלכם, יקבל תמונה טובה לגבי הדרך שעשיתם ובגללה הגעתם לכיוון שאתם מעונינים לצעוד בו כעת. חשוב לזכור - במגמות רבות, קורות החיים מהווים בסיס לראיונות האישיים.

4. למה אני??? אין ספק שאת התשובה לשאלה הזו קשה לספק, לערוך ולשלב במסמך. אז נכון, הכנסנו אמירות על עצמנו וחוויות שיש בהן בכדי להעיד על מי שאנחנו. עם זאת, לפעמים יש מקום לפסקה (למשל פסקת סיום), שחוזרת או מסכמת – מדוע אתם חושבים שאתם מתאימים למגמה או למקצוע הנבחר. לפעמים מתאים להכניס בפסקה זו גם את הסיבות שבחרתם במגמה ואת המשאלות או היעדים שלכם לעתיד. חשוב שאם בחרתם לשלב פסקה מסכמת שכזו היא תהיה חלק אינטגרלי מרצף הסיפור, ולא תישא אופי רשמי או מגמתי. למשל, ניסוח כגון: " אני חושבת שאני מתאימה לעסוק בטיפול מכיוון ש..." עלול להיתפס כמשפט יומרני או לא מותאם. מאידך ניסוח כמו: " כיום אני מרגישה כי העיסוק בטיפול יהיה משמעותי עבורי מאוד. האפשרות לעסוק במקצוע שעזר לי כל כך בנקודות מורכבות וקשות בחיי, ממלאת אותי בתחושה של התרגשות וציפייה. אני בטוחה כי הדרך תהיה מורכבת ותציב בפני אתגר וקושי מחד, אך תמלא אותי הגשמה וסיפוק מאידך". משפט זה מביע מצד אחד את הרצון והכמיהה, מבלי להסתכן ביומרנות והתנשאות. אחת המטרות המרכזיות - היא שהמראיין ירצה להכיר אתכם, שמשהו באופן שבו כתבתם יסקרן אותו או יתחבר אליו. וזה יקרה רק אם תכתבו באופן אותנטי שמשקף אתכם.

גם אם בחרנו לא להתייחס באופן ישיר לבחירה לעסוק בטיפול / בפסיכולוגיה אירגונית / במחקר בסיומם של קורות החיים, חשוב לסכם אותם באופן כלשהו, וניתן לעשות זאת או דרך התייחסות להווה, או דרך ההתייחסות והמבט לעתיד, שהוא דרך נוחה לסכם את קורות החיים, וגם להתייחס למטרות האישיות בעתיד.

 

בפוסט הבא שלנו, ננסה לרכז את התשובות לשאלות הכי נשאלות שלכם בשבועות האחרונים :

איך לכתוב הצעת תזה באנגלית ב-500 מילים?!, מה זו המערכת הממוחשבת לדירוג עדיפויות?, כיצד משיבים על השאלון המובנה?, מה הכוונה בקורות חיים "אותנטיים"?, איך מעדנים אמירות קיצוניות? מהי הדרך הכי יעילה לשליחת ההמלצות? מה יותר מבוקש - קלינית ילד או מבוגר?

ובתכל'ס - איך מסיימים, רגע לפני שמביילים ושולחים.

 

 

 

לפרטים נוספים ולהרשמה

המרכז הארצי קבע

תלמידי אופק מקבלים את הציונים הגבוהים ביותר במתא"ם
לדו״ח המרכז הארצי

מבחן מתאם לדוגמא

מבוסס על מתא״ם 2016
הבחן עכשיו
עיצוב אתרים ופיתוח - design-studio.co.il