אוניברסיטת בן גוריון- קלינית

ראש המגמה – פרופ' ערן בר כליפה

קישור לדף הרלוונטי באתר החוג
קישור לחוברת המידע לתואר שני תשפ"ה באוניברסיטת בן גוריון 


 

תיאור כללי של המגמה:

התכנית מוקדשת להכשרת פסיכולוגים קליניים המטפלים בכל טווח החיים לפי מודל הקלינאי-חוקר.

הסטודנטים במגמה נחשפים לטווח רחב של גישות ובהתאם לומדים על פסיכותרפיה פסיכו-אנליטית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול משפחתי-מערכתי כבר בשנה הראשונה. המטרה היא לחשוף את הסטודנטים למגוון הרחב של התערבויות הקיים כיום בעולם הפסיכולוגיה הקלינית, לעודד חשיבה מעמיקה וביקורתית ולהדגיש את החשיבות של הקשבה לממצאים אמפיריים. בשנה הראשונה ללימודים הדגש המרכזי הינו על פסיכולוגיה קלינית של הילד, וגם ההכשרה המעשית (הפרקטיקום) הינה בטיפול בילדים. בשנה השנייה ללימודים, תכנית הלימודים והפרקטיקום מתמקדים בפסיכולוגיה קלינית של מבוגרים. הפרקטיקום נמשך לאורך כל השנה האקדמית. 

מרבית מקומות הפרקטיקום באזור הדרום והשפלה, אך יש מעט מקומות גם במרכז הארץ. מקומות הפרקטיקום יכולים להשתנות מעט משנה לשנה.

מקומות הפרקטיקום נכון לשנת תש"פ הם:

בשנה א' (ילדים ונוער): מחלקת ילדים ונוער בבי"ח הפסיכיאטרי בבאר שבע, השירות הפסיכולוגי שער הנגב, מרכז טל, מרפאה של קופ"ח כללית באשדוד ומכון סאמיט בב"ש.

בשנה ב' (מבוגר): מרכז ייעוץ פסיכולוגי לסטודנט באוניברסיטה, מרפאת חרדה למבוגרים בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע, מכון הקבע בתל השומר, מרפאת מבוגרים בבי"ח קפלן, מרפאה של קופ"ח כללית באשדוד.

לרוב, בתום השנה המחלקה נותנת החזרי הוצאות (נסיעות וחיסונים במידת החורף) על הפרקטיקום, אך לא מתחייבת שזה יתאפשר.

המגמה נותנת דגש רב על השתלבות במעבדה, כבר מהשלבים הראשונים של הלימודים, ויש דגש משמעותי על התקדמות בתזה לאורך הלימודים, כך שמרבית הסטודנטים סוגרים את התואר מעט לאחר סיום הלימודים. כמו כן, המחלקה מעודדת מאוד המשך לימודים לדוקטורט. ניתן להחליט על לימודי דוקטורט דרך מסלול משולב במהלך השנה השנייה ללימודים (אז סגירת התואר השני תהיה במעמד הצעת הדוקטורט).

בנוסף, בשנים האחרונות הוקמה "הקליניקה הקהילתית" באוניברסיטת בן גוריון (https://www.bgucommunityclinic.com/) המספקת טיפולים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים לאוכלוסיית האזור במחיר מסובסד. הקליניקה מוכרת כמקום התמחות, ומתמחות בה דוקטורנטיות בבן גוריון. סטודנטים בשנת הלימודים השנייה לתואר השני יכולים להשתלב בקליניקה כבר במהלך הפרקטיקום.

קבלת מלגות - בשנה הראשונה ללימודים מקבלים כל הסטודנטים במגמה מלגה בגובה 75%-100% מגובה שכר הלימוד (תלוי בשנה), ובשנה השנייה ללימודים מקבלים הסטודנטים מלגת מחייה בלבד (1,400 ש"ח בחודש) המחזירה בפועל את תשלום שכר הלימוד. לעיתים מתאפשרות מלגות קיץ טרם תחילת הלימודים או לחילופין בין שנה א' לשנה ב', במסגרתה עובדים הסטודנטים עם המנחה על התזה (כ-4000 ש"ח לכל התקופה). כמו כן, ישנן משרות תרגול שניתן להתקבל אליהן, וסטודנטים רבים מתרגלים קורסים של תואר ראשון במהלך הלימודים. 

מספר הלומדים במגמה:

מחזור 2019-2020 (תש"פ): 12 סטודנטים

מחזור 2019-2018 (תשע"ט): 10 סטודנטים

מחזור 2017 - 2018 (תשע"ח): 15 סטודנטים

מחזור 2016 - 2017 (תשע"ז): 12 סטודנטים
מחזור 2015 - 2016 (תשע"ו): 15 סטודנטים
מחזור 2012 - 2013 (תשע"ג): 14 סטודנטים
מחזור 2010 - 2011 (תשע"א): 12 סטודנטים
מחזור 2009 - 2010 (תש"ע) : 8 סטודנטים
מחזור 2008 - 2009 (תשס"ט): 13 סטודנטים

תנאי קבלה לתואר שני:

ציון מתא"ם - 100
ציון התואר הראשון בפסיכולוגיה – 87
ציון כללי תואר ראשון - 85

תהליך הקבלה:

לפני תחילת התהליך המועמדים יתבקשו לדרג שלושה מנחים איתם הם היו מעוניינים לעבוד. בשלב הראשון (וללא קשר לדירוג המנחים), יזומנו לראיון קליני כ-100 סטודנטים על בסיס ההתרשמות מהתיק האישי וציוני המתא"ם. לפי הצהרת האוניברסיטה ציוני תואר לא משחקים תפקיד מעבר לסף 87, אך נראה כי ציוני המתא"ם כן. כך, לרוב הזימון לראיון הוא של מועמדים עם מתא"ם גבוה משמעותית מסף ההגשה (100) וכי חתך הזימון לרוב מעל 110. הראיונות הקליניים יערכו על ידי חברי הסגל של המגמה הקלינית. כ-60 מועמדים שימצאו כמתאימים ביותר לתוכנית ההכשרה הקלינית יעברו שלב ויזומנו לראיון השני. לקראת הראיון השני, המזכירות יצרו קשר עם המועמדים  ויזמנו אותם לראיון, אשר מתקיים עם המנחה המיועד. לרוב המראיין יהיה המנחה אותו הסטודנט ידרג במקום הראשון. לראיון זה יהיה אופי מחקרי. במקרים בהם המנחה חבר סגל המגמה הקלינית, לראיון השני תפקיד של הערכה נוספת של התאמת המועמד למגמה הקלינית. במקרים בהם המנחה לא חבר סגל במגמה הקלינית, הראיון יהיה בעל אופי מחקרי בלבד, ויתכן שהמועמד יזומן לראיון נוסף עם חבר סגל מהמגמה הקלינית כדי לוודא את התאמתו למגמה. לעיתים מועמדים מוזמנים לראיון מחקרי גם אצל מי שדורג בעדיפות שניה או שלישית. 

באופן בלתי רשמי, נראה כי תהליך מיון שכזה מעניק לעיתים יתרון לסטודנטים אשר למדו לתואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון, בעיקר כאלה אשר שימשו כעוזרי מחקר במעבדות או בתפקידים בולטים. לאורך השנים ניכר כי אחוז נכבד מהמתקבלים הם בוגרי בן גוריון, אך יחד עם זאת, עולה גם כי אותם סטודנטים נוטים לדרג בעצמם את המוסד במקום ראשון, ואילו סטודנטים מהמרכז/ הצפון נוטים פחות להגיש/ לדרג גבוה את בן גוריון. לכן יש לקחת בערבון מוגבל נתון זה.

נתונים לא רשמיים על נתוני הקבלה בפועל:

בשנת תשפ"ב: חתך המתא"ם (הציון הנמוך ביותר) - 115

בשנת תש"פ: חתך המתא"ם (הציון הנמוך ביותר) - 119, ממוצע ציוני מתא"ם- 129, ממוצע תואר ראשון- 91.3

בשנת תשע"ט: חתך המתא"ם (הציון הנמוך ביותר) - 117, ממוצע ציוני מתא"ם - 124, ממוצע תואר ראשון - 93.2    

בשנת תשע"ח: חתך המתא"ם (הציון הנמוך ביותר) - 116, ממוצע ציוני המתא"ם - 126, ממוצע תואר ראשון - 92.

בשנת תשע"ו: חתך המתא"ם (הציון הנמוך ביותר) - 112, ממוצע ציוני המתא"ם - 129, ממוצע תואר ראשון - 93.7

בשנים האחרונות נראה כי במקרים בודדים סטודנטים מאוכלוסיות מיוחדות התקבלו למגמה עם ציונים נמוכים מהסף, דרך ועדת חריגים (ציון מתא"ם 100). 

לפרטים נוספים
מוכנים להירשם? לחצו כאן
להתנסות במבחן לדוגמא
לפניכם שאלות לדוגמא המדמות את השאלות בפרק "סטטיסטיקה ושיטות מחקר" בבחינת המתא"ם
החל בוחן
בשבילך גם ב-whatsapp
מענה ותמיכה במרחק לחיצה