חווית המתאם שלי הייתה קצת משונה. כבר עשיתי אותו בשנה שעברה (2009), ולמדתי אז באמת מכל הלב.
השתתפתי אז בקורס אחר, עמוס מאוד, הייתי יושב ופותר סימולציות, מלחיץ את עצמי עם הזמנים, שומע שאני טוב מאחרים, ועם זאת קיבלתי 85...
85? אין לי כזה ציון בתואר בכלל; שלא לדבר על כישלונות או נכשלים; נהיה לי רע; נהיה לי כ"כ רע בשנה השלישית- שאולי אפילו דיכאון-קל בא; ואפילו לא הבנתי את זה,
עד שהסָפַּר שלי (וגם הפסיכולוג) התערב. הוא אמר לי לך ותעשה אותו שוב, והפעם אין "אולי" ואין "אבל" ויש רק "אני הולך להצליח וזהו".
באתי לאופק עם הכי הרבה ספקות שיכולות להיות לסטודנט לפסיכולוגיה. הרי קיבלתי 85 באחרון! מה זה השטויות האלה?!
ידעתי שלא הלך לי טוב, אבל לא חשבתי שזה היה עד כדי כך נורא! ואני נשבע שלמדתי, והשקעתי, וניסיתי, ולבסוף האכזבה הייתה כה מרה שלא התמודדתי איתה אפילו.
פשוט אמרתי "ניחא" והתחלתי אשכרה לבחון מסלולים אלטרנטיביים כגון ייעוץ ארגוני וניהול פסיכולוגי וכיו"ב.
במהלך השנה השלישית, כבר לקראת הסוף, פתאום נפל לי האסימון. הבנתי שאני באמת רוצה להיות פסיכולוג (פסיכולוג ארגוני), ונזכרתי שלפני מתאם 2009
הייתי אדם שאפתן, מצליחן, משקיען וחרוצן- שהולך עד הסוף, והחלטתי ללכת עד הסוף, ולחזור להיות מי שהייתי, גם בסיפור של המתאם הקשוח הזה.
כשהתחיל הקורס, באתי ממקום כל כך נמוך מבחינה נפשית...פחדתי מהמבחן הזה פחד-מוות. זה שיתק אותי בזמן המתאם הקודם ולא האמנתי בעצמי באמת. לא יודע למה. המבחן הזה הוא פשוט רשע טהור. על אף שהייתי תלמיד טוב בסטטיסטיקה, והשליטה שלי באנגלית היא לא רעה- בכל זאת המתאם גרם לי להראות כל כך רע בעיני עצמי.
הוא כמעט ניצח אותי. עם זאת, הפעם באתי מוכן יותר, הפעם באתי להתייצב מולו ולקרוע לו את הצורה.
התכלס- המהות של הקורס באופק עבורי הייתה היחס האישי. אני מנסה כל פעם לכתוב על ההוראה המצוינת (שהייתה!), ועל השוני העצום במבנה השיעורים (אי אפשר להשוות בכלל!), ועל חומרי הלימוד המעולים (מעולים!)... אבל עבורי השיעורים בכיתה ושיעורי הבית היו רק בסיס. כי מה שהפך את הקורס הזה לכל כך משמעותי בעיני היה שראו אותי, והקשיבו לי (וניסו להבין אותי), ולבסוף גם הגיעו אלי והצליחו לעזור לי. הן (אושרה ואלה) הקפידו להחזיר לי תשובות לשאלות, לחזק את תחושת המסוגלות שלי, ולתמוך בי לאורך כל הדרך. מעולם לא תיארתי לעצמי דבר שכזה, וקשה לי לתאר אותו גם עכשיו. איך אפשר להסביר שקיבלתי באופק את הכלים להתמודד עם החרדה שהמבחן הזה מעורר?!
מעבר לסטטיסטיקה, ומעבר לטקסטים, הסוד שאני גיליתי הוא שמתא"ם זה רק שם למבחן שאני יודע לענות על השאלות ששואלים בו, ולימדו אותו בכיתה, והבנתי, ואני יכול ליישם עכשיו. ויישמתי. וקיבלתי 121. וטוב לי עכשיו כמו שלא היה לי טוב על אף ציון במהלך התואר הראשון.
אושרה- את מורה מדהימה בעיני וההסברים שלך בנושאי סטטיסטיקה ושיטות מחקר היו כה רהוטים. אין מה להשוות את הידע שקיבלתי ממך לאף מסגרת אחרת. עשית עבורי הרבה מעבר למה שציפיתי... תודה מכל הלב שלי!
ואלה- את מדריכה מעולה, חדה, כנה ואנושית. הייתי צריך את היציבות שהפגנת במהלך ההיכרות בינינו, ואת שיטות העבודה הפשוטות כל כך- שרק במתאם עצמו הבנתי כמה שהשתפרתי מאז שאמרת לי שאני מאלה שיודעים טוב אבל בביצוע בפועל הם הכי גרועים בעולם.
תודה לכן! העובדה שהמתאם מאחורי, משמעותית מאוד עבורי.