ניתוח בחינות מתא״ם עבר - מגמות ותחזית
ניתוח מתא"ם 2021
לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-30.9.21. המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה.
פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
ניתוח מתא"ם 2020
לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-1.11.20. המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה.
פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייני המבנה וחלוקת הנושאים כפי שנצפו בשנים האחרונות והתאפיין ברמת קושי דומה למועדי המתא"ם האחרונים.
כמוכר, הזמן שהוקצה לפרק היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות. החלק הראשון כלל 27 שאלות אמריקאיות, 4 ביקורות מחקר, ו-3 אשכולות (אשכול נוירו-קוגניטיבי ובו 3 שאלות, אשכול על למידה אימפליציטית שכלל 3 שאלות ואשכול על יכולות קריאה של לקויות למידה עם 3 שאלות גם הוא). למעט האשכול השני, האשכולות היו קצרים עם והתאפיינו בריבוי שאלות שעסקו בשיטות מחקר ומתודולוגיה.
פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
ניתוח מתא"ם 2019
לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-24.10.19. המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה.
פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
ניתוח מתא"ם 2018
לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-4.10.18. המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה.
פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייני המבנה וחלוקת הנושאים כפי שנצפו בשנים האחרונות, אך התאפיין ברמת קושי ומורכבות גבוהה במיוחד ביחס למועדי המתא"ם בארבע השנים האחרונות.
כמוכר, הזמן שהוקצה לפרק היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות. החלק הראשון כלל 26 שאלות אמריקאיות, לאחר מכן 4 ביקורות מחקר, ו-3 אשכולות (אשכול נוירוקוגניטיבי עם 4 שאלות, אשכול על סכיזופרניה עם 3 שאלות, ואשכול קוגניטיבי עם שאלות ניתו"ש שכלל גם כן 3 שאלות).
הפרק התאפיין בדגש המוכר בנושאי ניתוח שונות וקשר סטטיסטי, ובמשקל גדול מהנהוג לשאלות בסטטיסטיקה היסקית. בנוסף, נראתה בפרק חזרה לנושאים ישנים, כגון שאלות קומבינטוריקה בהסתברות, שלא נראתה מאז מתא"ם 2011.
מניתוח ראשוני עולה כי רמת הקושי הגבוהה בפרק הראשון נבעה ממורכבותן התאורטית של השאלות, ומכמות מלל גבוהה במיוחד (כולל שאלות מרובות סעיפים). בשל כך, סטודנטים רבים חשו מגבלת זמן משמעותית בפרק. בניגוד לבחינות האחרונות, לא הוצגה כמות גדולה של נתונים ויזואליים וגרפים, ואותה החליף מלל רב.
פילוח שאלות על פי נושאים :
תיאורית - 1
הסתברות - 3
קשר - 10
ניתו״ש - 10
היסקית - 6
שיטות מחקר - 5 (כולל את כל 4 הביקורות, והיתר באשכולות)
תוך נבדקי - 1
מבחנים סטטיסטיים - 4
פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
הפרק הורכב משני טקסטים ברמה קשה, טקסט ברמה בינונית, וטקסט ברמה קלה.
הטקסטים המורכבים היו טקסטים 1 ו-2 (אכזרי משהו), שניהם טקסטים מחקריים קלאסיים קשים להבנה, ועם שאלות מורכבות בסופם. הראשון היה טקסט קוגניטיבי על מודעות, והשני (שרוב הסטודנטים חוו כטקסט הקשה בבחינה) עסק ב-OCD.
טקסט 3, הטקסט הקליני במרכזו תיאור מקרה של מטופלת עם התנהגויות אוטיסטיות, היה סביר מבחינת קמת הקושי של המאמר ושל השאלות. כמאפיין מאמרים קליניים, לא היה צורך בקריאתו של כל הטקסט או בביסוס נרטיב נרחב בכדי להשיב על השאלות.
טקסט 4, שוב טקסט מחקרי, היה הקל שבחבורה. כמו בשנה שעברה, הטקסט האחרון היה הפשוט ביותר, והתאפיין בנושא קליל (פייסבוק ורגשות, איך לא). הוא כלל אמנם שני ניסויים, אך הם היו קצרים וכך גם השאלות עליהם.
עוד נציין, כי התרחבה המגמה כחלק ממנה הופיעו בשולי המאמרים תרגומים שונים והערות שוליים שסייעו להבין את הטקסט ולהשיב על חלק מהשאלות.
טקסט 1 -
Integration without awareness: expanding the limits of unconscious processing
טקסט 2 -
An experimental re-examination of the inferential confusion hypothesis of obsessive–compulsive doubt
טקסט 3 -
The rhythm of safety
טקסט 4 -
The emotional responses of browsing Facebook: Happiness, envy, and the role of tie strength
ניתוח מתא"ם 2017
פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייני המבנה וחלוקת הנושאים כפי שנצפו בשנים האחרונות - אך התאפיין ברמת קושי ומורכבות גבוהה במיוחד ביחס לבחינות המתא"ם שנערכו בשלוש השנים האחרונות.
כמוכר, הזמן שהוקצה לפרק היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות שהתחלקו ל-3 חלקים. החלק הראשון כלל 25 שאלות אמריקאיות; החלק השני כלל 4 ביקורות מחקר; החלק השלישי הורכב משלושה אשכולות מחקר - האשכול הראשון כלל 4 שאלות בנושא קשר, האשכול השני כלל 3 שאלות בנושא ניתוח שונות, האשכול השלישי היה אשכול אינטגרטיבי וכלל 4 שאלות. הפרק התאפיין בדגש מיוחד על שאלות מתחומי קשר ורגרסיה, ניתוח שונות, קונטרסטים והשוואות עוצמה (כ-25 שאלות בסך הכל). ביקורות המחקר התאפיינו במלל רב, אך רמת המורכבות שלהן הייתה יחסית נמוכה.
פילוח השאלות בפרק הסטטיסטיקה (כולל אשכולות מחקר) :
נושא |
מספר שאלות |
קשר ורגרסיה |
12 |
ניתוח שונות |
11 |
היסקית (כולל רווח סמך) |
7 |
שיטות מחקר |
2 |
תיאורית |
2 |
הסתברות |
2 |
ביקורות מחקר |
4 |
לסיכום - פרק הסטטיסטיקה התאפיין השנה ברמת קושי גבוהה במיוחד - שנבעה ממורכבותן התיאורטית של השאלות, וכן משאלות רבות שכללו הצגת נתונים ויזואלית שגזלה זמן רב.
פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
טקסט מספר 1 היה מאמר מחקרי ברמה סבירה יחסית, שעסק בפסיכולוגיה קוגנטיבית. בטקסט זה נכלל, לראשונה בבחינת המתא"ם, קטע אשר אינו מופיע במאמר המקורי.
טקסט מספר 2 היה טקסט קליני ברמת קושי בינונית-קלה, אשר עסק בנקודת מבט פסיכואנליטית על תופעת ההגירה.
טקסט מספר 3 היה הטקסט הקשה ביותר, ועסק בנושא מוח וקוגניציה. האתגר בהתמודדות עם המאמר נבע בראש ובראשונה מהטקסט עצמו, שהיה מורכב מאד, כאשר כל השאלות בו היו 'שאלות צמודות-טקסט', הדורשות הבנה מעמיקה של הפרוצדורה ושל התוצאות. חלק ניכר מהשאלות בטקסט זה (5 שאלות) נגע בפרק התוצאות.
טקסט מספר 4, בדומה לטקסט הראשון, היה מאמר מחקרי ברמה סבירה יחסית ועסק בפסיכולוגיה חברתית.
לראשונה, מלבד תרגום של מילים מורכבות באנגלית, הופיעו בשולי הטקסטים גם הסברים בעברית של פרוצדורות סטטיסטיות שונות. בדומה למועד האחרון, הופיעו בפרק 10 שאלות ידע כללי (ולא 8 כפי שהיה בשנים שלפני) שמהוות נתח נכבד מהציון הסופי בבחינה (14%). שאלות הידע הכללי עסקו ברובן בנושאים מרכזיים מהתואר הראשון (מנגנוני השלכה, חומסקי, שלבי ההתפתחות לפי פיאז'ה, מטלות קוגנטיביות, דיסוננס קוגנטיבי וכד') ומעניין לציין שחלקן התבססו גם על הבנה של הטקסט שקדם להן.
זו רשימת המאמרים שהופיעו השנה בפרק הטקסטים:
When Stroop helps Piaget: an inter-task positive priming paradigm in 9-year-old children
Contemporary psychoanalytic views on the experience of immigration
fMRI Syntactic and Lexical Repetition effects reveal the initial stages of learning a new language
A single exposure to the American flag shifts support toward Republicanism up to 8 months later
ניתוח מתא"ם 2016
לפניכם ניתוח של בחינת המתא"ם שהתקיימה ב-27.10.16. באופן כללי, מבנה הבחינה, אופייה ואתגריה נותרו דומים למוכר מהשנים האחרונות. כך שהבחינה נותרה מורכבת, אך לא יותר מבשנים אחרות. מגמות נוספות לגבי כל אחד מפרקי הבחינה מפורטות בהמשך. תודה גדולה שלוחה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שתרמו מזמנם לטובת ניתוח הבחינה שלפניכם ולמען הדורות הבאים.
פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות)
פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייניו המוכרים בשנתיים האחרונות מבחינת המבנה, רמת הקושי וחלוקת הנושאים. הזמן שהוקצה לו היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות. החלק הראשון כלל 25 שאלות אמריקאיות, לאחר מכן 4 ביקורות, ו-3 אשכולות (4 שאלות באשכול הראשון, 3 באשכול השני ו-4 בשלישי).
כמוכר, רוב השאלות עסקו בקשר ורגרסיה (11), ניתוחי שונות (10) וסטטיסטיקה היסקית (5). כמו כן, הופיעו שאלות העוסקות בהשוואות בין מבחנים (t לב"ת מול t לתלויים, ניתוח שונות מול קונטרסט, ורגרסיה מול ניתוח שונות ).
רמת הקושי בחלק הראשון הייתה ממוצעת. שאלות ביקורות המחקר היו מורכבות כדרכן. האחרונה שבהן בלטה בהיותה ארוכה ומורכבת באופן מיוחד. בחלק אשכולות המחקר, בלט האשכול הראשון שהיה ארוך במיוחד (על אף אורכו של האשכול השאלות שבו היו ברמת קושי סבירה). האשכול השלישי היה ברמת קושי גבוהה מאד.
הרכב השאלות בפרק הסטטיסטיקה (כולל אשכולות) :
נושא |
מספר שאלות |
קשר ורגרסיה |
11 |
ניתוח שונות |
10 |
היסקית (כולל רווח סמך) |
5 |
שיטות מחקר |
4 |
תיאורית |
3 |
הסתברות |
3 |
ביקורות |
4 |
לסיכום, פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר השנה היה ברמה ממוצעת ביחס לשנים הקודמות, ודומה ברמתו לפרק במתא"ם 2014. מבנה הפרק, אחוז השאלות הקשות, והרכב הנושאים בפרק - נותרו דומים למוכר לנו בשנים האחרונות.
פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שלוש שעות (180 דקות)
גם השנה הוקצו לפרק הטקסטים 180 דקות והוא כלל 50 שאלות. הפרק היה דומה ברמת הקושי שלו למתאמים האחרונים, אך לראשונה הופיעו בו 10 שאלות ידע כללי (ולא 8 כפי שהיה בשנים האחרונות). עם זאת, שאלות הידע הכללי עסקו ברובן בנושאים מרכזיים בפסיכולוגיה והתבססו גם על הבנה של הטקסט שקדם להן.
הטקסט הראשון היה טקסט קליני של Sandler ועסק בהעברה והעברה נגדית. השפה בה היה כתוב הייתה סבירה יחסית למאמרים קליניים והוא כלל 14 שאלות, כולל 3 ידע כללי. טקסטים 2 ו-3 נחוו על ידי רבים מהסטודנטים כקשים ביותר במקבץ.
הטקסט השני תיאר מחקר אמפירי מתחום הפסיכולוגיה החברתית שעסק ב-innuendo effect וכלל 13 שאלות.
הטקסט השלישי תיאר אף הוא מחקר אמפירי מתחום הנוירופסיכולוגיה ועסק בהשפעה של עיוות שדה הראיה באופן מלאכותי על תפיסת מרחבית. הטקסט כלל 12 שאלות, חלקן ברמת קושי גבוהה ביותר, אך פיצה על כך במידה מסוימת עם 3 שאלות ידע כללי ברמה סבירה.
לבסוף, הטקסט האחרון תיאר מחקר מתאמי (חצי אמפירי-חצי תיאורטי) ועסק בקשר בין פשיעה לבין הפרעה נפשית. הטקסט האחרון כלל 11 שאלות בלבד.
לסיכום, טקסט קליני וטקסט מחקר מתאמי ברמת קושי ממוצעת, ו-2 טקסטים (חברתי ונוירו פסיכולוגי) ברמת קושי גבוהה כאשר בטקסט הנוירופסיכולוגי היו שאלות קשות במיוחד. רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמה בשנים האחרונות, כאשר מוקדי הקושי הקבועים - מגבלת הזמן, מורכבות השאלות, הבנה מחקרית עמוקה והתמודדות עם טקסט קליני - נשמרו.
ניתוח מתא"ם 2015
לפניכם ניתוח של בחינת המתא"ם שהתקיימה ב-8.10.15. באופן כללי, מבנה הבחינה, אופייה ואתגריה נותרו דומים למוכר מהשנים האחרונות. כך שהבחינה נותרה מורכבת, אך לא יותר מבשנים אחרות. מגמות נוספות לגבי כל אחד מפרקי הבחינה מפורטות בהמשך. תודה גדולה שלוחה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שתרמו מזמנם לטובת ניתוח הבחינה שלפניכם ולמען הדורות הבאים.
פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות)
הפרק הכיל 24 שאלות אמריקאיות בחלקו הראשון, 4 שאלות ביקורת מחקרים ו-3 אשכולות מחקר בהם 12 שאלות בסה"כ. רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמת הקושי בפרק זה בשנתיים האחרונות, והיתה ממוצעת ביחס לפרק זה בבחינה לאורך השנים. חלק מהסטודנטים דיווחו על מצוקת זמן משמעותית בפרק, וזאת על רקע מספר שאלות מורכבות "שואבות זמן" בחלק השאלות האמריקאיות ובאשכולות המחקר.
בדומה לשנים קודמות, בחלק הראשון מרבית השאלות היו בקשר ורגרסיה (10), היסקית ורווח סמך (5) וניתוח שונות (4). בשונה מהשנים האחרונות, הופיעו 3 שאלות בסטטיסטיקה תיאורית. כמו כן, היו 2 שאלות בהסתברות. בחלק זה לא היו כלל שאלות בשיטות מחקר.
ביקורות המחקר היו ברמת קושי ממוצעת עד גבוהה, כאשר ביקורת אחת נחוותה כקשה במיוחד וסטודנטים רבים התקשו לאתר את הבעיה בה.
קושי מרכזי בפרק התרכז בחלק אשכולות המחקר. אשכול 1 הציג 5 שאלות ומערך מחקר לא מורכב במיוחד, אך חלק מהשאלות שאחריו היו מורכבות ודרשו אינטגרציה בין תיאור של מחקר מקדים שהוצג באשכול לבין המחקר המרכזי. אשכול זה היה ברמת קושי גבוהה והשאלות בו היו בנושאים של ניתוח שונות ושיטות מחקר. אשכול 2 הכיל 4 שאלות ברמת קושי ממוצעת. והכיל אף הוא שאלות בנושא ניתוח שונות ושיטות מחקר. אשכול 3 היה גם הוא ברמת קושי ממוצעת אך כלל תיאור מחקר עמוס בפרטים שרובם היו לא רלוונטיים. באשכול זה הייתה אינטגרציה בין הסקה סטטיסטית לרגרסיה והוא כלל שאלה שעסקה במספר דרגות החופש של גורם הטעות במבחן מובהקות לרגרסיה פשוטה.
ככלל, רוב השאלות בחלק הראשון לא היו מרובות מלל. מבנה שאלות זה דומה למתא"ם 2014 ושונה ממתא"ם 2012-2013 בו היו שאלות עמוסות פרטים.
הרכב השאלות בפרק הסטטיסטיקה (כולל ביקורות ואשכולות)
נושא |
מספר שאלות |
קשר ורגרסיה |
11 |
ניתוח שונות |
8 |
היסקית (כולל רווח סמך) |
6 |
שיטות מחקר |
4 |
תיאורית |
3 |
אינטגרטיביות |
2 |
הסתברות |
2 |
ביקורות |
4 |
לסיכום, פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר השנה היה ברמה ממוצעת ביחס לשנים הקודמות, ודומה ברמתו לפרק במתא"ם 2014. מבנה הפרק, אחוז השאלות הקשות, והרכב הנושאים בפרק – נותרו דומים למוכר לנו בשנים האחרונות.
פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שלוש שעות (180 דקות)
בהמשך למגמה בשנים האחרונות, גם השנה הכיל פרק הטקסטים 3 טקסטים ניסויים וטקסט קליני אחד. רמת הפרק היתה סבירה, למעט הטקסט השלישי (הקליני) שהיה ברמת קושי גבוהה במיוחד בכל האספקטים. מגבלת הזמן היתה כמצופה, וניכר כי מורכבתו של טקסט 3 יצרה בעיית זמנים לקראת הטקסט האחרון אצל חלק מהסטודנטים.
הטקסט הראשון היה מתחום הפסיכולוגיה החברתית-קוגניטיבית ועסק ביכולת לווסת רגשות שליליים, וכיצד יכולת זו משפיעה על תפקוד קוגניטיבי בקרב צעירים ומבוגרים. טקסט זה הכיל 14 שאלות, מתוכן 3 שאלות ידע כללי. כמחצית מן השאלות היו ללא הפנייה ממוקדת לטקסט. כמו כן, השפה בה נעשה שימוש בטקסט הייתה ברמת קושי ממוצעת.
הטקסט השני היה מתחום הפסיכולוגיה החברתית והציג שני ניסויים במסגרתם נבחנה ההשפעה של חרם ובידוד חברתי באמצעות משחק מחשב, על צרכים בסיסיים כגון תחושת שייכות, הערכה עצמית ומשמעות קיומית. טקסט זה הכיל 11 שאלות, מתוכן 2 שאלות ידע כללי. רוב השאלות בטקסט היו בעלות הפנייה ספציפית לשורות. הקושי המרכזי בטקסט סבב סביב היכולת להבין את מערך המחקר שהיה מורכב.
הטקסט השלישי היה טקסט קליני של קרנברג. במסגרת הטקסט עסק קרנברג בהשוואה שבין שיטת הטיפול בנרקסיזם כפי שהוא מציע אותה בהשוואה לשיטה שמציע קוהוט. הטקסט היה הקשה ביותר במועד זה, שפת הכתיבה הייתה גבוהה וייחודית, ועולם התוכן מאוד ספציפי לשדה הקליני המדובר. הטקסט הכיל 12 שאלות, מתוכן שתיים בידע כללי, ודרש זמן רב לפתירתו. כל השאלות פרט לאחת היו עם הכוונה למקטעים של שורות בטקסט בהן נמצאה התשובה, חלקם ארוכים וחלקם קצרים יותר.
הטקסט הרביעי היה מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התפתחותית ועסק בתגובות של תינוקות למאפיינים של שירה של אימם. הטקסט כלל 13 שאלות כאשר 7 מתוכן הינן שאלות על מבוא הטקסט. הטקסט אופיין בעיקר בתחושה של תשישות עבור מי שפתר אותו לאחר הטקסט הקליני. בטקסט זה היתה שאלת ידע כללי בודדת.
ככלל, רוב השאלות בטקסטים 2,3,4 כללו הכוונה רבה לשורות. טקסטים 1 ו-2 דרשו פחות זמן יחסית לטקסטים 3 ו-4. כמו כן, כפי שנצפה במועדים האחרונים, שאלות הידע הכללי קושרו למושגים ולחלקים מתוך הטקסט עצמו ונחוו כהוגנות. עוד ניתן לציין כי במרבית הטקסטים הייתה כמות רבה יחסית של מילים מתורגמות.
לסיכום, רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמה בשנים האחרונות, כאשר מוקדי הקושי הקבועים – מגבלת הזמן, מורכבות השאלות, הבנה מחקרית עמוקה והתמודדות עם טקסט קליני – נשמרו.
ניתוח מתא"ם 2013
פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות)
כללי
גם השנה, פרק הסטטיסטיקה כלל שלושה חלקים. חלק ראשון בו 27 שאלות אמריקאיות, חלק שני שכלל ארבע שאלות ביקורת מחקרים, וחלק שלישי שכלל שלושה אשכולות מחקר (3 שאלות בכל אשכול). באופן כללי, הבחינה לא כללה חומר חדש בהשוואה לשנה שעברה. נצפתה מגמת התחזקות של שאלות אינטגרטיביות המשלבות מספר נושאים יחדיו. כמו כן, השאלות היו עמוסות מלל ויצרו מצוקת זמן בקרב חלק גדול מן הסטודנטים.
תוכן השאלות וסיווג לנושאים
חלק ראשון (שאלות אמריקאיות)
גם השנה נמשכה המגמה שהחלה ב-2011, לפיה הנושאים הדומיננטיים ביותר הם קשר ורגרסיה, ניתוחי שונות וסטטיסטיקה הסקית (כולל רווח סמך). סטטיסטיקה תיאורית, הסתברות ושיטות מחקר קיבלו ייצוג מינימלי בלבד. כמו כן, ניתן לציין לפחות 5 שאלות שהינן אינטגרטיביות ומשלבות שני נושאים או יותר – התחזקות של מגמה שהחלה במתאם 2011 ונמצאת בעליה. השילוב הנפוץ ביותר בשאלות האינטגרטיביות היה בין רגרסיה לניתוח שונות (3 שאלות בנושא זה). בנוסף, הופיעה שאלה ששילבה הסתברות עם קשר וכן שאלה ששילבה ניתוח שונות עם מבחן t . נושא נוסף שהופיע השנה, בדומה לשנה שעברה, הוא גודל האפקט – במתא"ם 2012 הופיע מדד אטה בריבוע, ואילו השנה הופיע גם מדד dשל כהן.
בין המיומנויות שנדרשו לפרק זה בלטו היכולת לזהות אפקטים בגרפים, השוואת עוצמת המבחן בין מבחנים סטטיסטיים שונים והבנה מעמיקה של מהות הקשר הליניארי.
להלן החלוקה לנושאים בחלק הראשון של הפרק במועד הנוכחי בהשוואה לשני המועדים שלפניו:
|
2013 |
2012 |
2011 |
תיאורית |
- |
1 |
1 |
הסתברות |
1 |
1 |
1 |
קשר ורגרסיה |
9 |
11 |
9 |
סטטיסטיקה היסקית |
5 |
6 |
4 |
שיטות מחקר |
- |
- |
- |
ניתוח שונות |
5 |
5 |
9 |
שאלות אינטגרטיביות |
6 |
2 |
1 |
תוחלת |
1 |
- |
- |
אמור, ניתן לראות כי כמעט ואין שאלות טהורות בנושא סטטיסטיקה תיאורית אך נושא זה מופיע בעקיפין בשאלות רבות. למשל, 3 שאלות עסקו במתאם בציוני תקן ודרשו הבנה של נושא זה.
ביקורות ואשכולות מחקר
במסגרת אשכולות המחקר היו 5 שאלות בנושא שיטות מחקר (תקפים, זיהוי מערכי מחקר, אופן הדגימה), 3 שאלות בנושא ניתוחי שונות ושאלה אחת בנושא עוצמה סטטיסטית.
ביקורות המחקר עסקו בנושאי הסטטיסטיקה השונים ולא ניתן לאפיין תחום אחד בו הם התמקדו.
סגנון השאלות
בדומה למתא"ם 2012, גם השאלות במתא"ם 2013 היו עמוסות מלל. שאלות רבות כללו תיאורים מילוליים באורך של 5 שורות ואף יותר. חלק מן הנתונים המוצגים היו כלל לא רלוונטיים וייתכן כי הם נועדו לבלבל ולהקשות. השאלות דרשו מהסטודנטים, בנוסף להבנת החומר, יכולת "להפשיט" את השאלות מן המלל הרב, ולחלץ את עיקרי הנתונים.
בחלק הראשון, שלוש מתוך השאלות האמריקאיות היו שאלות בהן הסטודנטים נדרשו להכריע לגבי כל מסיח אם הוא נכון או לא נכון ולא רק להקיף את התשובה הנכונה.
סגנון נוסף של שאלות שאפשר לזהות הינו הצגת גזע השאלה מלווה במספר טענות ועל הסטודנט להכריע אילו מן הטענות נכונה (אף אחת, רק אחת מהן, שתיהן).
רמת קושי
סטודנטים רבים חוו את המתא"ם הנוכחי כקשה מאד. אנו מעריכים כי הדבר מבוסס על שני מוקדים עיקריים:
- המלל הרב שבשאלות היקשה על חילוץ הנתונים הרלוונטיים ולעיתים גרם לשאלה ברמת קושי ממוצעת להחוות כקשה מאוד.
- המלל הרב דרש זמן ארוך מן הצפוי לצורך פתרון השאלות והכניס סטודנטים רבים ללחץ של זמן, בייחוד סטודנטים שהתקשו בניהול הזמן לאורך הפרק. כתוצאה מכך היה קושי להספיק את כל השאלות בפרק.
נראה כי גם השנה, לצד שאלות אינטגרטיביות שדורשות הבנה מעמיקה של החומר היו שאלות ברמת קושי ממוצעת ואף מספר שאלות ישירות שלא דרשו חשיבה מורכבת במיוחד.
ביקורות המחקר היו אף הן ברמת קושי ממוצעת אולם לסטודנטים רבים לא נותר מספיק זמן על מנת לנסות ולפתור אותן כראוי.
מתוך אשכולות המחקר ניתן לציין אשכול אחד (השלישי) שהיה קשה במיוחד ודרש חילוץ של אפקטים מתוך תיאור מילולי מורכב, זיהוי מערכי המחקר וזיהוי אפקטים בגרפים מורכבים.
סיכום
גם השנה, כמו בשנה שעברה, הפרק הראשון בבחינת המתא"ם התאפיין בשאלות עמוסות מלל שדרשו יכולת לחלץ את הנתונים, אבחנה בין עיקר לטפל, וניהול זמן מאתגר לאורך הפרק. מיומנויות נוספות שנדרשו להצלחה הינן היכולת להתמודד עם גרפים מורכבים והיכרות עם נוסחאות של מרכיבי השונות ברגרסיה ובניתוח שונות. הנושאים שממשיכים לככב בפרק הינם רגרסיה וניתוח שונות, בנוסף לשאלות אינטגרטיביות המשלבות מספר נושאים יחד. שאלות הסתברות וסטטיסטיקה תיאורית כמעט ואינן מופיעות כשאלות טהורות אך "מתחבאות" כחלק משאלות אחרות.
לסיכום, פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר השנה היה קשה ביחס לשנים הקודמות, ודומה ברמתו לפרק במתא"ם 2012. הפרק התאפיין במלל מרובה, מגבלת זמן חריפה מבעבר, ומגמת התחזקות של שאלות אינטגרטיביות. המבנה, אחוז השאלות הקשות, והנושאים בפרק – נותרו כמוכר לנו בשנים האחרונות.
פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
הזמן שהוקצה לפרק – שלוש שעות (180 דקות)
כללי
גם השנה כלל פרק הטקסטים שלושה טקסטים אמפיריים וטקסט תיאורטי אחד. הטקסט התיאורטי היה טקסט קליני בנושא העברה, מאת מלאני קליין. הוא הופיע כטקסט השני, ועבור תלמידים רבים גזל זמן ארוך מן הרגיל. עם זאת, הוא לא נחווה כטקסט הקשה ביותר. הטקסט שנחווה כמורכב ביותר (בקרב רוב הניגשים) היה הטקסט השלישי – טקסט קוגניטיבי מתחום הבלשנות שכלל מונחים מדעיים רבים שהקשו את הקריאה וההבנה. שני הטקסטים הנוספים היו מתחום הפסיכולוגיה הפיזיולוגית והחברתית.
טקסט ראשון: הטקסט עסק במושג Animist Thinking" " המתייחס לנטייה לייחס לעצמים דוממים תכונות של יצור חי. ספציפית, הטקסט עסק במחקר שבחן את התופעה הזו בקרב חולי אלצהיימר, אנשים מבוגרים שאינם חולים במחלה ואנשים צעירים. מדובר בטקסט אמפירי בעל אופי קוגניטיבי, שההתמודדות עימו הייתה מורכבת מכמה סיבות. ראשית, אין מושג מקביל ל-animist בשפה העברית ומדובר במושג שאינו מוכר למרבית האנשים, כך שהטקסט חייב שליטה טובה באנגלית ורמה גבוהה של הבנת הנקרא. בנוסף, הטקסט עסק בהשוואה בין שני מודלים המסבירים את הופעתה של צורת חשיבה זו בקרב חולי אלצהיימר ולמעשה ביקש לבחון ולהכריע בין מודלים אלו. ההכרח להבין את המושג עצמו וליישם הבנה זו על מנת להבין כל מודל בפני עצמו , יצר עומס רציני על זיכרון העבודה במהלך פתרון הטקסט. בנוסף, שאלות רבות דרשו שליטה גבוהה בשיטות מחקר, במיוחד בחלק התוצאות. שאלות הידע הכללי בטקסט זה היו מאוד ספציפיות, וסטודנטים רבים התקשו לענות עליהן.
טקסט שני: טקסט תיאורטי שכתבה מלאני קליין. הטקסט עסק במושגים של העברה והעברה נגדית, וההתייחסות אליהם במסגרת הטיפול. הטקסט עצמו היה עמוס במושגי מפתח מהתיאוריה של קליין (כמו חרדת רדיפה, העמדות הדיכאונית והסכיזו פרנואידית, אידאליזציה) ולכן היה בהחלט מאתגר עבור מי שלא מכיר את התיאוריה ואינו בקיא במושגים מתיאוריות פסיכואנליטיות בכלל, ויחסי אובייקט בפרט. כל השאלות, למעט שאלות הידע הכללי, כללו הפנייה לשורות ספציפיות. כיוון שמדובר בשאלות של הבנת הנקרא, דבר המאפיין את הטקסטים התיאורטיים, הטקסט דרש שליטה טובה באנגלית ורמת גבוהה של הבנת הנקרא, בצד הכרות עם התיאוריה עצמה ועם מושגים מהעולם הקליני.
טקסט שלישי: טקסט אמפירי בלשני שעסק ב"אפקט קיימברידג'" המתייחס ליכולת לקרוא גם כשהאותיות במילים משוכלות, ובהשוואה בין השפות אנגלית ועברית בהקשר לאפקט זה. הטקסט כלל מושגים רבים מתחום הבלשנות. על אף שלמילים רבות הופיע תרגום בתחתית הטקסט, הדבר הפך את חווית הקריאה למסורבלת והקשה על יכולת ההבנה של הטקסט. מרבית השאלות עסקו בשיטות מחקר, ובשלוש מהן נכללו גרפים וטבלאות.
טקסט רביעי: טקסט אמפירי מתחום הפסיכולוגיה החברתית, שהתבסס על מבוא תיאורטי מתחום הפילוסופיה ועל כן דרש יכולת התמודדות מורכבת ומשולבת (תיאוריה והבנה מחקרית). באופן כללי הטקסט עסק בשאלה האם בני אדם מסוגלים להבין טענות מבלי להתייחס אליהן בהכרח כנכונות ולקבל אותן. המאמר עליו מבוסס הטקסט ארוך משמעותית מהחלק שהופיע בבחינה, וכולל שלושה ניסויים שונים (בבחינה נכלל רק ניסוי אחד). בטקסט הופיע תיאור יחסית נרחב של פרק השיטה והשאלות הצריכו הן שליטה בשיטות מחקר והן הבנת הנקרא.
סיכום
פרק הטקסטים השנה שמר על המאפיינים והמגמות של השנים האחרונות, כאשר מאפייני הטקסטים (סוג הטקסטים, אורכם, עו<