אורכה של הבחינה מהווה קושי נוסף אשר מקשה על ביצועה. בחינת מתא"ם (כ-4.5 שעות כולל הפסקה בת חצי שעה) היא אחת הבחינות הארוכות בארץ. מרבית הבחינות הנהוגות לא נמשכות יותר משלוש וחצי שעות (למשל, הבחינה הפסיכומטרית, בחינת הלישכה לעורכי דין, ועוד). אורכה של בחינת מתא"ם מורגש במיוחד בפרק הטקסטים, שהוא הפרק השני בבחינה ונמשך כשעתיים וחצי (145 דקות). חלק זה מהווה אתגר היות והוא ממושך מאוד, ותובעני מבחינה קוגנטיבית ומנטלית. נודעת חשיבות מכרעת להכנה נכונה ויסודית לדרישות שמציבה הבחינה, וחשוב להתנסות בהן מראש.
לקראת מועד 2023 עדכן המרכז הארצי לבחינות והערכה את מתכונת הבחינה. על פי המתכונת החדשה, הבחינה תקוצר וישתנה המבנה היחסי של חלקי הבחינה בחישוב הציון הכללי:
הפרק הראשון, חלק הידע וההבנה בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר, יכלול 30 שאלות ויוקצבו לו 100 דקות. הפרק השני, חלק הבנת הטקסטים המדעיים בפסיכולוגיה, יכלול שלושה קטעי קריאה (40 שאלות בסך הכל) ויוקצבו לו 145 דקות.
כאמור, גם המשקל היחסי של חלקי הבחינה בחישוב הציון הכללי השתנה– חלק הידע וההבנה בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר יקבל משקל של 40%, חלק הבנת הטקסטים מדעיים בפסיכולוגיה יקבל משקל של 60%.
אנו נערכים לשינוי זה ונעדכן עמוד זה בשינויים הצפויים במבנה, בכמות ובסוג השאלות בכל פרק.
חלק ראשון: ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
הזמן המוקצב לפיתרון חלק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר הוא כשעה וארבעים דקות (100 דקות), לאחר שבמועד 2023 המרכז הארצי לבחינות והערכה קיצר את הזמן המוקצב לפרק זה. הפרק כולל 30 שאלות, ולפיכך הזמן הממוצע המוקצב לפיתרון שאלה הוא כשלוש דקות. באופן כללי, רוב הנבחנים מצליחים להשלים חלק זה במסגרת הזמן המוקצב, ולחץ הזמן מורגש בו פחות.
מטרת הפרק היא לבדוק את ההבנה הסטטיסטית והמתודולוגית של הסטודנט. רוב השאלות בחלק זה הן רבות ברירה (אמריקאיות) ומיעוטן שאלות פתוחות-ממוקדות (שאלה פתוחה, אשר מוגבלת לתשובה קצרה באורך של שורות ספורות).
מבנה הפרק עבר שינויים מסויימים לאורך השנים, הן מבחינת החלוקה הפנימית שלו לסוגי שאלות, וכן מבחינת החלוקה לנושאי הידע השונים. בשנים 2012-2013 אופיין הפרק בשאלות עמוסות מלל שדרשו זמן רב לקריאה והתמודדות, דבר שיצר לחץ של זמן בקרב נבחנים רבים. עם זאת, במועדים האחרונים של הבחינה (2014-2016) ירדו השאלות עמוסות המלל, פחתה משמעותית תחושת לחץ הזמן ומתכונתו של הפרק התייצבה. הפרק מחולק באופן הבא:
חלק א': שאלות רבות ברירה (אמריקאיות) בנושאי הסטטיסטיקה ושיטות המחקר. בחלק זה כ 30 שאלות, הבודקות ידע בסטטיסטיקה, בהערכה, ובשימוש בכלים סטטיסטיים במחקר הפסיכולוגי. עיקר השאלות בחלק זה עוסקות בנושאים קשר ורגרסיה, סטטיסטיקה היסקית ומבחנים סטטיסטיים. בנוסף, ישנו מיעוט שאלות העוסקות בנושאים סטטיסטיקה תיאורית, הסתברות ושיטות מחקר.
חלק ב': שאלות ביקורת מחקרים. בחלק זה 4 שאלות פתוחות ממוקדות (שאלה פתוחה, אשר מוגבלת לתשובה קצרה באורך של שורות בודדות), שמטרתן לבדוק חשיבה וביקורת מחקרית. בכל שאלה מתואר מחקר כלשהו, והסטודנט נדרש לקרוא את המחקר קריאה ביקורתית, ולאתר בעיה במהלך ביצוע המחקר שעלולה לפגוע במסקנותיו או בתקפותו. על הסטודנט לתאר בעיה זו באופן מדוייק ותמציתי. חלק זה נחשב הקשה ביותר בפרק זה של הבחינה ודורש זמן רב יחסית לכל שאלה.
חלק ג': אשכולות מחקר. בחלק זה מופיעים על פי רוב שלושה מחקרים. עבור כל מחקר ניתן תיאור של המחקר - לעיתים תיאור ארוך ומורכב - ולאחריו מופיעות שאלות הנוגעות למחקר שתואר. בסה"כ בחלק זה 10-11 שאלות (עפ"י המתכונת החדשה, צפוי שינוי במספר השאלות), אשר מתייחסות להליך המחקרי, למערך המחקר, ולניתוחים הסטטיסטיים המתאימים. שאלות אלו בודקות חשיבה מחקרית והבנה מתודולוגית.
חלוקת הנושאים הפנימית נראית פחות או יותר כך:
קרא כאן על שיטת הלימוד שלנו בסטטיסטיקה ושיטות מחקר
חלק שני: הבנת טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
פרק הטקסטים במבחן מתא"ם נמשך כ 145 דקות לאחר שבמועד 2023 המרכז הארצי לבחינות והערכה קיצר את הזמן המוקצב לפרק זה. בחלק זה שלושה טקסטים באנגלית, המבוססים על מאמרים מקוריים שפורסמו בכתבי עת לפסיכולוגיה. המאמרים עצמם קוצרו לצורך המבחן, ואורכם הממוצע נע בין 4 ל-6 עמודים. לאחר כל קטע מופיעות 11-13 שאלות, ובסה"כ 40 שאלות בחלק זה של המבחן. כל השאלות בעברית.
כל אחד מהטקסטים מבוסס על מאמר באחד מתחומי הפסיכולוגיה. בד"כ המאמרים כוללים לפחות מאמר אחד מהתחומים ה"רכים" בפסיכולוגיה (תיאוריות אישיות, פסיכולוגיה חברתית, פסיכופתולוגיה, פסיכולוגיה התפתחותית) ומאמר אחד, ולרוב יותר, מתחומים מחקריים "מדוייקים" יותר (פסיכולוגיה פיסיולוגית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, תפיסה ותיאוריות של למידה). במועדים האחרונים קיימת נטיה לכלול טקסטים בנושאים מגוונים ופחות טיפוסיים. רוב רובם של הטקסטים בפרק הם מחקרים אמפיריים, ומיעוטם מאמרים תיאורטיים.
הזמן הממוצע המוקדש לפיתרון כל טקסט הוא כשלושת רבעי שעה. לחץ הזמן בפרק הטקסטים מורגש מאוד, והעומס הקוגנטיבי המצטבר במהלך העבודה הוא רב. לצורך התמודדות נכונה עם פרק הטקסטים נדרשת עבודת הכנה משמעותית, ששמה דגש על פיתוח סיבולת ויכולת ריכוז לאורך פרקי זמן ארוכים.
השאלות הנוגעות לכל טקסט מתייחסות לרציונל התיאורטי שלו, להליך המחקרי המתואר בו, למסקנות הנובעות ממנו ולתקפותן. חלק מהשאלות ממוקדות, וחלקן דורש הבנה כוללת של הטקסט ומשמעותו. כמו-כן, קיימות בכל טקסט שאלות (לרוב שתיים) הבודקות ידע כללי בתחומי הידע השונים בפסיכולוגיה. שאלות אלו קשורות במידה מסוימת לנושא המופיע בטקסט, אך התשובה להן אינה מופיעה בטקסט עצמו. לעיתים ניתן לפתור שאלות אלו גם ללא שליטה מושלמת בתחום הידע הרלוונטי, אך הכרות מוקדמת עם הנושא מסייעת במידה משמעותית לפיתרונן.
מטרתו של פרק הטקסטים הוא לבדוק חשיבה מתודולוגית ומחקרית בתחום הפסיכולוגיה. באופן מוצהר, חלק זה אינו בודק שליטה באנגלית, ולעיתים אף מופיע תרגום של מילים קשות באנגלית. עם זאת, כותבי הבחינה מתבססים על ההנחה כי הסטודנט בקי בקריאה של מאמרים מחקריים בפסיכולוגיה בשפת המקור שלהם (אנגלית), וכי הוא עשה זאת באופן שוטף במהלך לימודיו. לפיכך, למרות שמבחינה מוצהרת הבחינה לא בודקת ידע באנגלית, ניסיון מוקדם עם קריאת מאמרים באנגלית באופן שוטף מסייע להתמודדות טובה יותר עם חלק זה.
הדגש בפרק הטקסטים הוא על הבנה מעמיקה של הטקסט, ולכן הכרות והבנה יסודית של שיטות מחקר בפסיכולוגיה היא חיונית לפיתרון נכון של חלק זה. עם זאת, הניסיון מראה שידע בשיטות מחקר הוא חשוב אך בהחלט אינו מספיק לצורך התמודדות טובה עם פרק הטקסטים .
עבודה נכונה על טקסטים מחייבת שליטה בטכניקה מתאימה ורכישת מיומנות בפיתרון טקסטים. עבודה נכונה על טקסטים דורשת שימוש במספר יכולות שונות בו זמנית, ובניטור עצמי (בדיקה עצמית) מתמדת במהלך הקריאה. על מנת לענות על הטקסטים במסגרת הזמן המוקצב נדרשת הבחנה בין עיקר לטפל, יכולת טובה לאיתור מידע בטקסט, לקריאה מרפרפת, ולדילוגים "חכמים" על קטעים בטקסט. פיתרון הטקסטים בבחינה מחייב את הנבחן להיכרות טובה עם מבנה ואופי פרק הטקסטים, אך הוא מחייב אותו להיכרות מוקדמת ומעמיקה עם עצמו כפותר טקסטים, ועבודה על שיפור המיומנות בפיתרון טקסטים. מניסיוננו, הדרך להשיג מטרות אלו היא באמצעות התאמת אסטרטגית עבודה אישית לכל תלמיד בהתאם לנקודות החוזק והחולשה שלו. השיפור שמושג בפרק הטקסטים באמצעות עבודה מוכוונת תלמיד הוא רב.
עוד יש לציין, כי למרכיבים רגשיים קיימת השפעה לא מבוטלת על היכולת של הסטודנט לפתור כהלכה את הטקסטים במבחן. העומס הרגשי והקוגנטיבי במהלך העבודה על הטקסטים הוא גדול, ולא פעם קורה שגורמים רגשיים משפיעים על תהליכים קוגנטיבים- קושי להתרכז לאורך זמן, עייפות נפשית ומנטלית, חוסר ביטחון, תחושת חוסר וודאות- הם כולם גורמים רגשיים שלא פעם משפיעים על איכות העבודה של הסטודנט במהלך פיתרון הטקסט. חשוב לזהות גורמים אלו ולהכיר אותם על מנת להתמודד עימם נכון ולנטרל אותם ככל האפשר במהלך העבודה על הטקסטים.