ניתוח בחינות מהעבר

לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-20.10.22.  המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה. 

פרק ראשון : ידע והבנה בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר בפסיכולוגיה

באופן כללי הפרק היה ארוך, קשה מהמוכר, מרובה מלל והיו בו מספר שאלות מאתגרות במיוחד- הן ברמת הנושאים המפתיעים והן ברמת אופי העבודה שנדרש לצורך פתרונן. ובהתאם, סטודנטים רבים שדיברו איתנו סיפרו לנו על מצוקת זמנים ניכרת.
בדומה לשנים הקודמות, הפרק כלל 40 שאלות: 27 שאלות אמריקאיות, 3 אשכולות (3 שאלות בכל אשכול) ו-4 ביקורות מחקר. לראשונה הייתה דרישה להשתמש בדף תשובות, ועל-כן המשך הכולל של הפרק היה 130 דק'.
הפרק התאפיין בדגש המוכר בנושאי ניתוח שונות, קשר והיסקית, וכן בדומה לשני המועדים האחרונים, משקל גדול יותר מהרגיל של שאלות בשיטות מחקר, במיוחד באשכולות. חלק מהשאלות דרשו מספר רב של שלבי פתרון, מספר החישובים האלגבריים שנדרש היה גבוה מהרגיל. אתגר נוסף היה שאלות בנושאים שהופיעו לראשונה בבחינה: bootstrapping, אטא חלקית בריבוע, תרשים box plot, ומשוואת הרגרסיה המרובה. כמו-כן, זו השנה השלישית ברציפות שמופיעה בבחינה שאלה על מתאם חלק/י, נושא שנכנס השנה בצורה רחבה יותר לחומרי הלימוד שלנו.
בביקורות המחקר הבעיות היו מוסוות והיה קושי לאתר ולזקק אותן מתוך תיאורי הניסוי.
מבחינת פרק האשכולות, תיאור הניסוי בתחילת כל אשכול היה ארוך, הניסויים היו מורכבים בצורה חריגה והיה ריבוי שאלות על שיטות מחקר. האשכול הראשון (עם המשתנים: מסגור, קונצנזוס וביטחון עצמי) היה מורכב במיוחד: היה מאוד קשה להבין את המשתנים והניסוי עצמו היה מורכב ומסורבל. האשכול השני (שעסק בקשר בין קשיבות, חרדה ויצירתיות) היה גם הוא מורכב, ואף כלל שאלה לא אופיינית על מודל תיווך. האשכול השלישי (קופים) היה ארוך ומרובה מלל בדומה לשני האשכולות האחרים.
פילוח שאלות לפי נושאים:
תיאורית – 1
הסתברות – 2
קשר – 9
היסקית – 7
ניתו"ש – 10
שיטות מחקר – 5 + 4 ביקורות
אינטגרטיביות – 2

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

כפי שאנחנו מכירים, הופיעו בסך הכל 50 שאלות על פני 4 טקסטים. כמו בפרק הסטטיסטיקה, גם כאן נוספו 5 דקות לזמן הפתרון בשל השימוש בדף תשובות, כך שזמן הפתרון הכולל היה 185 דקות.
מבחינת הרכב הטקסטים, היו שלושה טקסטים מחקריים, וטקסט נוסף תאורטי-קליני. בפרק היו 4 שאלות ידע כללי-מיעוט חריג. זה מספר שאלות הידע הכללי הנמוך ביותר שהופיע בבחינה עד כה, מה שהוביל למצוקת זמנים גם בפרק זה.
הטקסט הראשון היה טקסט מחקרי על מוכרות של קולות בתנאי סביבה משתנים. חלק מהסטודנטים דיווחו שרמת הקושי בטקסט הזה עלתה מאד בחציו השני של הטקסט, בין היתר עקב מיעוט הפניה לשורות והליך מחקרי מורכב.
הטקסט השני היה סקירת ספרות בנושא דיסוציאציה וטראומה. הוצגה בו סקירה של תאוריות בנושא, מחקר רלוונטי, ושיטות טיפול מומלצות.
הטקסט השלישי היה טקסט מחקרי קוגניטיבי מסובך ומורכב שעסק בחולי אלצהיימר ובליקויים בתפישה האגוצנטרית והאלוצנטרית. סטודנטים רבים סימנו טקסט זה כטקסט המורכב ביותר בפרק זה.
הטקסט הרביעי עסק באמביוולנטיות והשפעתה על דפוס סימון תשובות במחשב. משום שסטודנטים רבים הגיעו לטקסט זה עם מצוקת זמנים נגררת פתרון טקסט זה היה מאתגר גם כן.
בדומה לשנים קודמות, הופיעו בטקסטים כותרות משנה, וכן בשולי המאמרים הופיעו תרגומים רבים למילים בטקסט והערות שוליים.
למי שלא יצליח לישון בלי זה, אלה היו הטקסטים:
טקסט 1 - How long does it take for a voice to become familiar? Speech intelligibility and voice recognition are differentially sensitive to voice training
טקסט 2 - Traumatic dissociation: Theory, research, and treatment.
טקסט 3 - Detecting early egocentric and allocentric impairments deficits in Alzheimer's disease: An experimental study with virtual reality
טקסט 4 - The path of ambivalence: tracing the pull of opposing evaluations using mouse trajectories

לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-30.9.21.  המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה. 

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה

פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייני המבנה וחלוקת הנושאים כפי שנצפו בשנים האחרונות והתאפיין ברמת קושי בינונית הדומה למועדי המתא"ם האחרונים.

כמוכר, הזמן שהוקצה לפרק היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות. החלק הראשון כלל 27 שאלות אמריקאיות, לאחר מכן 4 ביקורות מחקר, ו-3 אשכולות (אשכול על עמדות גלויות וחבויות עם 3 שאלות, אשכול על הקשר בין חרדה לעוצמת כאב עם 3 שאלות, ואשכול על השפעה על דימוי עצמי גם הוא עם 3 שאלות). שני האשכולות הראשונים התאפיינו ברמת קושי גבוהה, עם תיאורים מסורבלים וריבוי שאלות על שיטות מחקר.

הפרק התאפיין בדגש המוכר בנושאי ניתוח שונות, קשר והיסקית, וכן בדומה למועד האחרון, משקל גדול יותר מהרגיל של שאלות בשיטות מחקר, במיוחד באשכולות. בנוסף, בפרק הופיעו מספר נושאים ושילובים פחות נפוצים כגון מתאם חלק/חלקי ורווח סמך לפרופורציה, או מופע של נושאים מוכרים אך באופן פחות טיפוסי (למשל חישוב ערך חי בריבוע).

מניתוח ראשוני עולה כי הפרק התאפיין בריבוי שאלות תיאורטיות, ללא עומס מלל מיוחד ועם מיעוט שימוש בנוסחאות. עם זאת, חלק מהשאלות דרשו מחשבה מעמיקה באופן שהקשה על עמידה במסגרת הזמנים עבור מרבית הנבחנים. ביקורות המחקר היו ברמת קושי בינונית ואשכולות המחקר היו ברמת קושי קשה, עם ריבוי שאלות בשיטות מחקר.

פילוח שאלות לפי נושאים:

תיאורית – 2

הסתברות – 1

קשר – 9

היסקית – 5

ניתו"ש – 5

שיטות מחקר – 5 (כולל ביקורות)

אינטגרטיביות – 1

מבחנים – 3

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

גם המועד הוקצו לפרק הטקסטים 180 דקות והוא כלל 50 שאלות. הפרק התאפיין ברמת קושי בינונית, ונמוכה ביחס למועדי המתא"ם האחרונים. בדומה למועדי המתא"ם האחרונים, הופיעו בפרק מעט שאלות ידע כללי (6 סה"כ). מה שכן, שאלות הידע הכללי היו ברמת קושי בינונית-גבוהה, חלקן היו ארוכות ומסורבלות ואף הפנו לחלקים ספציפיים בטקסט.

הטקסט הראשון היה טקסט מחקרי על קשב ויזואלי בקרב מתגברים עם אוטיזם. הטקסט כלל מספר שאלות הקשורות לסטטיסטיקה ושיטות מחקר.

הטקסט השני היה טקסט קליני על פרפקציוניזם. לא היה צורך בקריאתו של כל הטקסט או בביסוס נרטיב נרחב בכדי להשיב על השאלות. הטקסט התאפיין ברמת קושי בינונית-נמוכה וכן לא הצריך את מלוא הזמן למענה.

הטקסט השלישי היה טקסט מחקרי מרובה ניסויים ועסק בהשפעה של שליטה עצמית על האופן בו אנשים תופסים את בחירותיהם. הטקסט כלל שאלות המשוות בין הניסויים והתאפיין ברמת קושי בינונית.

הטקסט הרביעי היה טקסט מחקרי מרובה ניסויים על למידה סטטיסטית ויכולת קריאה. זה היה הטקסט המורכב ביותר מבין הארבעה, ברמת קושי גבוהה ביותר, כאשר מקור הקושי היה בהבנת הטקסט עצמו וביסוס הנרטיב. כמו כן, השאלות בטקסט אף הצריכו הבנה מעמיקה בסטטיסטיקה.

בדומה לשנים קודמות, הופיעו בטקסטים כותרות משנה, וכן בשולי המאמרים הופיעו תרגומים רבים למילים בטקסט והערות שוליים. חלק מהטקסטים כללו שאלות מרובות סעיפים ושאלות גרפיות.

הטקסטים:

טקסט 1 -

Patterns of visual attention to faces and objects in autism spectrum disorder

טקסט 2 -

Perfectionism as a transdiagnostic process: A clinical review

טקסט 3 -

 How Self-Control Shapes the Meaning of Choice

טקסט 4 -

Statistical Learning Is Related to Reading Ability in Children and Adults

לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-1.11.20.  המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה. 

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה

פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייני המבנה וחלוקת הנושאים כפי שנצפו בשנים האחרונות והתאפיין ברמת קושי דומה למועדי המתא"ם האחרונים.

כמוכר, הזמן שהוקצה לפרק היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות. החלק הראשון כלל 27 שאלות אמריקאיות, 4 ביקורות מחקר, ו-3 אשכולות (אשכול נוירו-קוגניטיבי ובו 3 שאלות, אשכול על למידה אימפליציטית שכלל 3 שאלות ואשכול על יכולות קריאה של לקויות למידה עם 3 שאלות גם הוא). למעט האשכול השני, האשכולות היו קצרים עם והתאפיינו בריבוי שאלות שעסקו בשיטות מחקר ומתודולוגיה.

הפרק התאפיין בדגש המוכר בנושאי ניתוח שונות וקשר, ומשקל מוגבר מהרגיל של שאלות בהיסקית ושיטות מחקר, במיוחד באשכולות המחקר. בנוסף, בפרק הופיעו מספר נושאים ושילובים בלתי שגרתיים כגון מתאם חלקי ורווח סמך בקונטרסטים, שלא נצפו בבחינה בשנים האחרונות.

מניתוח ראשוני עולה כי הפרק התאפיין בריבוי שאלות תיאורטיות וגרפיות, ללא מלל רב, ונוכחות מעטה של שימוש בנוסחאות. ביקורות המחקר היו ברמת קושי בינונית ואשכולות המחקר היו ברמת קושי בינונית-קשה, עם ריבוי שאלות בשיטות מחקר.

פילוח שאלות לפי נושאים:

תיאורית – 1

הסתברות – 2

קשר – 8

היסקית – 6

ניתו"ש – 8

שיטות מחקר – 11 (כולל ביקורות)

אינטגרטיביות – 2

מבחנים – 2

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

גם השנה הוקצו לפרק הטקסטים 180 דקות והוא כלל 50 שאלות. הפרק התאפיין ברמת קושי גבוהה משמעותית ביחס למועדי המתא"ם האחרונים. בשונה ממועדים קודמים, הופיעו לראשונה בפרק 5 שאלות ידע כללי בלבד (בהשוואה ל-7 בשנה שעברה ועד 10 בשנים שלפני). שאלות הידע הכללי היו ברמת קושי בינונית-גבוהה והיו קשורות לעולם התוכן של הטקסט, ללא הפנייה ספציפית לחלקי טקסט.

הטקסט הראשון היה טקסט מרובה ניסויים העוסק באמפתיה והגשת עזרה למכורים/חולים. הטקסט כלל שאלות המשוות בין הניסויים והתאפיין ברמת קושי בינונית. הטקסט השני היה טקסט תיאורטי על למידה באמצעות משחקי פעולה בוידאו. לא היה צורך בקריאתו של כל הטקסט או בביסוס נרטיב נרחב בכדי להשיב על השאלות. הטקסט השלישי עסק בברית טיפולית והצלחה בטיפול וכלל סטטיסטיקה וניתוחים ברמת קושי גבוהה ביותר. טקסט זה היה הטקסט המורכב ביותר בפרק. הטקסט הרביעי עסק ביכולת של ילדים להסביר את ההתנהגות שלהם. הטקסט הרביעי היה הקל מבין הארבעה.

כמוכר משנים קודמות, הופיעו בטקסטים כותרות משנה, וכן בשולי המאמרים הופיעו תרגומים למילים בטקסט והערות שוליים. בטקסט השלישי אף תואר המודל הסטטיסטי במחקר באופן נרחב בהערות שוליים.

שאלות רבות בפרק כללו הפנייה נרחבת לשורות ואף בחלק מהמקרים ללא הפנייה לשורות כלל ("מה מהבאים נכון על פי המבוא?") באופן שהקשה על ההתמצאות והצריך קריאה נרחבת יחסית של הטקסטים. בחלק מהטקסטים, סדר השאלות לא תאם את סדר הפסקאות. בנוסף, הטקסטים כללו שאלות גרפיות רבות, וכן שאלות מרובות סעיפים.

הצורך לקרוא קטעים נרחבים מהמאמר, מורכבות השאלות והמחקרים, וכן מיעוט בשאלות ידע כללי (ותוספת שאלות על הטקסט)- החריפו אצל רבים את מגבלת הזמן שהורגשה בפרק הטקסטים.

הטקסטים:

טקסט 1 -

The Emotional Cost of Humanity: Anticipated Exhaustion Motivates Dehumanization of Stigmatized Targets

טקסט 2 -

Learning, Attentional Control, and Action Review Video Games

טקסט 3 -

Alliance Predicts Patients' Outcome Beyond In-Treatment Change in Symptoms

טקסט 4 -

Nonverbal Rhetoric: 2- to 4-Year-Old Children Select Relevant Evidence When Trying to Influence Others

לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-24.10.19.  המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה. 

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה

פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייני המבנה וחלוקת הנושאים כפי שנצפו בשנים האחרונות, והתאפיין ברמת קושי בינונית ואף נמוכה מעט בהשוואה למועדי המתא"ם האחרונים.

כמוכר, הזמן שהוקצה לפרק היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות. החלק הראשון כלל 26 שאלות אמריקאיות, לאחר מכן 4 ביקורות מחקר, ו-3 אשכולות (אשכול קוגניטיבי עם 4 שאלות, אשכול מתאמי עם 3 שאלות, ואשכול התנהגותי שכלל גם כן 3 שאלות).

הפרק התאפיין בדגש המוכר בנושאי ניתוח שונות וקשר, ומשקל מעט גדול מהרגיל של שאלות בהיסקית ובשיטות מחקר. בנוסף, בפרק הופיעו מספר נושאים פחות נפוצים כגון הסתברות בינומית ומבחני פוסט הוק שלא הופיעו בבחינה בשנים האחרונות.

מניתוח ראשוני עולה כי הפרק התאפיין בריבוי שאלות תיאורטיות וגרפיות, ללא מלל רב. ביקורות המחקר היו ברמת קושי נמוכה, ואשכולות המחקר התאפיינו בתיאור מורכב יחסית, המלווה בשאלות ברמת קושי סבירה.

פילוח שאלות על פי נושאים :

תיאורית - 1

הסתברות - 2

קשר - 11

ניתו״ש -9

היסקית - 6

שיטות מחקר - 9 (2 ביקורות והיתר באשכולות)

מבחנים סטטיסטיים - 2

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

גם השנה הוקצו לפרק הטקסטים 180 דקות והוא כלל 50 שאלות. הפרק התאפיין ברמת קושי גבוהה ביחס למועדי המתא"ם האחרונים. בדומה למועד המתא"ם האחרון, הופיעו בפרק 7 שאלות ידע כללי (בהשוואה ל-6 בשנה שעברה). שאלות הידע הכללי היו ברמת קושי בינונית-נמוכה והיו קשורות לעולם התוכן של הטקסט ללא הפנייה ספציפית לחלקי טקסט.

הפרק הורכב משני טקסטים ברמה קשה, ושני טקסטים ברמה בינונית.

הטקסטים המורכבים היו טקסטים 1 ו-4, שניהם טקסטים מחקריים קלאסיים קשים להבנה, עם פרקי שיטה מורכבים, כאשר השאלות היו גם כן ברמת קושי גבוהה. הטקסט הראשון היה טקסט חברתי על השלכות פסיכולוגיות והשפעתן על הודאה באשמה, והטקסט הרביעי היה טקסט קוגניטיבי שעסק בזיכרון עבודה ויזואלי, ונחווה אצל מרבית הסטודנטים כטקסט הקשה ביותר.

טקסט 3, הטקסט הקליני, עסק בהתנגדות לטיפול בראי תיאוריות שונות (פרויד, קוהוט וכו'), דרש קריאה מרובה אך לא היה צורך בקריאתו של כל הטקסט או בביסוס נרטיב נרחב בכדי להשיב על השאלות.

טקסט 2, גם הוא טקסט מחקרי, פיזיולוגי, על הקשר בין מדדים פיזיולוגיים של סטרס לדיווח עצמי בקרב מטופלים פסיכוטיים, דיכאוניים ובריאים.

באופן כללי, הופיעו בפרק הטקסטים שאלות סטטיסטיות רבות, וכן מספר שאלות על מערכי המחקר. חלק מן השאלות בטקסטים היו ללא הכוונה לשורות ספציפיות. כמו כן, בשלושת הטקסטים המחקריים הופיעו מספר ניסויים.

בדומה לשנים קודמות, הופיעו בטקסטים כותרות משנה, וכן בשולי המאמרים הופיעו תרגומים למילים בטקסט והערות שוליים. הערות השוליים היו ללא מספור, דבר שהקשה על איתור התרגום הרלוונטי.

טקסט 1 -

Temporal discounting: The differential effect of proximal and distal consequences on confession decisions

טקסט 2 -

Stress levels in psychosis: Do body and mind diverge?

טקסט 3 -

Reconsidering resistance

טקסט 4 -

The number and quality of representation in working memory

לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-4.10.18.  המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה. 

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה

פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייני המבנה וחלוקת הנושאים כפי שנצפו בשנים האחרונות, אך התאפיין ברמת קושי ומורכבות גבוהה במיוחד ביחס למועדי המתא"ם בארבע השנים האחרונות.

כמוכר, הזמן שהוקצה לפרק היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות. החלק הראשון כלל 26 שאלות אמריקאיות, לאחר מכן 4 ביקורות מחקר, ו-3 אשכולות (אשכול נוירוקוגניטיבי עם 4 שאלות, אשכול על סכיזופרניה עם 3 שאלות, ואשכול קוגניטיבי עם שאלות ניתו"ש שכלל גם כן 3 שאלות). 
הפרק התאפיין בדגש המוכר בנושאי ניתוח שונות וקשר סטטיסטי, ובמשקל גדול מהנהוג לשאלות בסטטיסטיקה היסקית. בנוסף, נראתה בפרק חזרה לנושאים ישנים, כגון שאלות קומבינטוריקה בהסתברות, שלא נראתה מאז מתא"ם 2011. 
מניתוח ראשוני עולה כי רמת הקושי הגבוהה בפרק הראשון נבעה ממורכבותן התאורטית של השאלות, ומכמות מלל גבוהה במיוחד (כולל שאלות מרובות סעיפים). בשל כך, סטודנטים רבים חשו מגבלת זמן משמעותית בפרק. בניגוד לבחינות האחרונות, לא הוצגה כמות גדולה של נתונים ויזואליים וגרפים, ואותה החליף מלל רב. 
פילוח שאלות על פי נושאים :
תיאורית - 1
הסתברות - 3
קשר - 10
ניתו״ש - 10
היסקית - 6
שיטות מחקר - 5 (כולל את כל 4 הביקורות, והיתר באשכולות)
תוך נבדקי - 1
מבחנים סטטיסטיים - 4

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

גם השנה הוקצו לפרק הטקסטים 180 דקות והוא כלל 50 שאלות. הפרק הזכיר ברמת הקושי שלו ובמאפייניו את מועדי המתא"ם האחרונים. בשונה משני המועדים האחרונים, הופיעו בו 6 שאלות ידע כללי בלבד (במקום 10). חלק משאלות הידע הכללי והתבססו על הבנה של הטקסט שקדם להן.

הפרק הורכב משני טקסטים ברמה קשה, טקסט ברמה בינונית, וטקסט ברמה קלה. 
הטקסטים המורכבים היו טקסטים 1 ו-2 (אכזרי משהו), שניהם טקסטים מחקריים קלאסיים קשים להבנה, ועם שאלות מורכבות בסופם. הראשון היה טקסט קוגניטיבי על מודעות, והשני (שרוב הסטודנטים חוו כטקסט הקשה בבחינה) עסק ב-OCD.
טקסט 3, הטקסט הקליני במרכזו תיאור מקרה של מטופלת עם התנהגויות אוטיסטיות, היה סביר מבחינת קמת הקושי של המאמר ושל השאלות. כמאפיין מאמרים קליניים, לא היה צורך בקריאתו של כל הטקסט או בביסוס נרטיב נרחב בכדי להשיב על השאלות.
טקסט 4, שוב טקסט מחקרי, היה הקל שבחבורה. כמו בשנה שעברה, הטקסט האחרון היה הפשוט ביותר, והתאפיין בנושא קליל (פייסבוק ורגשות, איך לא). הוא כלל אמנם שני ניסויים, אך הם היו קצרים וכך גם השאלות עליהם.

עוד נציין, כי התרחבה המגמה כחלק ממנה הופיעו בשולי המאמרים תרגומים שונים והערות שוליים שסייעו להבין את הטקסט ולהשיב על חלק מהשאלות.

טקסט 1 -

Integration without awareness: expanding the limits of unconscious processing
טקסט 2 -
An experimental re-examination of the inferential confusion hypothesis of obsessive–compulsive doubt
טקסט 3 -
The rhythm of safety
טקסט 4 -
The emotional responses of browsing Facebook: Happiness, envy, and the role of tie strength

לפניכם ניתוח של הבחינה שהתקיימה ב-16.10.2017. המגמות השונות שאפיינו את שני חלקי הבחינה מפורטות בהמשך. המון תודה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שהשקיעו זמן ומאמץ בניתוח הבחינה. 

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה

הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות).

פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייני המבנה וחלוקת הנושאים כפי שנצפו בשנים האחרונות - אך התאפיין ברמת קושי ומורכבות גבוהה במיוחד ביחס לבחינות המתא"ם שנערכו בשלוש השנים האחרונות.

כמוכר, הזמן שהוקצה לפרק היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות שהתחלקו ל-3 חלקים. החלק הראשון כלל 25 שאלות אמריקאיות; החלק השני כלל 4 ביקורות מחקר; החלק השלישי הורכב משלושה אשכולות מחקר - האשכול הראשון כלל 4 שאלות בנושא קשר, האשכול השני כלל 3 שאלות בנושא ניתוח שונות, האשכול השלישי היה אשכול אינטגרטיבי וכלל 4 שאלות. הפרק התאפיין בדגש מיוחד על שאלות מתחומי קשר ורגרסיה, ניתוח שונות, קונטרסטים והשוואות עוצמה (כ-25 שאלות בסך הכל). ביקורות המחקר התאפיינו במלל רב, אך רמת המורכבות שלהן הייתה יחסית נמוכה. 

פילוח השאלות בפרק הסטטיסטיקה (כולל אשכולות מחקר) :

לסיכום - פרק הסטטיסטיקה התאפיין השנה ברמת קושי גבוהה במיוחד - שנבעה ממורכבותן התיאורטית של השאלות, וכן משאלות רבות שכללו הצגת נתונים ויזואלית שגזלה זמן רב. 

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

גם השנה הוקצו לפרק הטקסטים 180 דקות (שלוש שעות) והוא כלל 50 שאלות, מתוכן 10 שאלות ידע כללי. רמת הקושי והמאפיינים של הפרק היו דומים למועדי המתא"ם האחרונים. הוא הורכב משני טקסטים ברמה בינונית, טקסט אחד ברמה בינונית-קלה וטקסט אחד ברמה קשה במיוחד.

טקסט מספר 1 היה מאמר מחקרי ברמה סבירה יחסית, שעסק בפסיכולוגיה קוגנטיבית. בטקסט זה נכלל, לראשונה בבחינת המתא"ם, קטע אשר אינו מופיע במאמר המקורי. 

טקסט מספר 2 היה טקסט קליני ברמת קושי בינונית-קלה, אשר עסק בנקודת מבט פסיכואנליטית על תופעת ההגירה. 

טקסט מספר 3 היה הטקסט הקשה ביותר, ועסק בנושא מוח וקוגניציה. האתגר בהתמודדות עם המאמר נבע בראש ובראשונה מהטקסט עצמו, שהיה מורכב מאד, כאשר כל השאלות בו היו 'שאלות צמודות-טקסט', הדורשות הבנה מעמיקה של הפרוצדורה ושל התוצאות. חלק ניכר מהשאלות בטקסט זה (5 שאלות) נגע בפרק התוצאות. 

טקסט מספר 4, בדומה לטקסט הראשון, היה מאמר מחקרי ברמה סבירה יחסית ועסק בפסיכולוגיה חברתית. 

לראשונה, מלבד תרגום של מילים מורכבות באנגלית, הופיעו בשולי הטקסטים גם הסברים בעברית של פרוצדורות סטטיסטיות שונות. בדומה למועד האחרון, הופיעו בפרק 10 שאלות ידע כללי (ולא 8 כפי שהיה בשנים שלפני) שמהוות נתח נכבד מהציון הסופי בבחינה (14%). שאלות הידע הכללי עסקו ברובן בנושאים מרכזיים מהתואר הראשון (מנגנוני השלכה, חומסקי, שלבי ההתפתחות לפי פיאז'ה, מטלות קוגנטיביות, דיסוננס קוגנטיבי וכד') ומעניין לציין שחלקן התבססו גם על הבנה של הטקסט שקדם להן. 

זו רשימת המאמרים שהופיעו השנה בפרק הטקסטים:

When Stroop helps Piaget: an inter-task positive priming paradigm in 9-year-old children

Contemporary psychoanalytic views on the experience of immigration

fMRI Syntactic and Lexical Repetition effects reveal the initial stages of learning a new language

A single exposure to the American flag shifts support toward Republicanism up to 8 months later 

לפניכם ניתוח של בחינת המתא"ם שהתקיימה ב-27.10.16. באופן כללי, מבנה הבחינה, אופייה ואתגריה נותרו דומים למוכר מהשנים האחרונות. כך שהבחינה נותרה מורכבת, אך לא יותר מבשנים אחרות. מגמות נוספות לגבי כל אחד מפרקי הבחינה מפורטות בהמשך. תודה גדולה שלוחה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שתרמו מזמנם לטובת ניתוח הבחינה שלפניכם ולמען הדורות הבאים.

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה

פרק הסטטיסטיקה שמר על מאפייניו המוכרים בשנתיים האחרונות מבחינת המבנה, רמת הקושי וחלוקת הנושאים. הזמן שהוקצה לו היה 125 דקות והוא כלל 40 שאלות. החלק הראשון כלל 25 שאלות אמריקאיות, לאחר מכן 4 ביקורות, ו-3 אשכולות (4 שאלות באשכול הראשון, 3 באשכול השני ו-4 בשלישי).

כמוכר, רוב השאלות עסקו בקשר ורגרסיה (11), ניתוחי שונות (10) וסטטיסטיקה היסקית (5). כמו כן, הופיעו שאלות העוסקות בהשוואות בין מבחנים (t לב"ת מול t לתלויים, ניתוח שונות מול קונטרסט, ורגרסיה מול ניתוח שונות ).

רמת הקושי בחלק הראשון הייתה ממוצעת. שאלות ביקורות המחקר היו מורכבות כדרכן. האחרונה שבהן בלטה בהיותה ארוכה ומורכבת באופן מיוחד. בחלק אשכולות המחקר, בלט האשכול הראשון שהיה ארוך במיוחד (על אף אורכו של האשכול השאלות שבו היו ברמת קושי סבירה). האשכול השלישי היה ברמת קושי גבוהה מאד.

הרכב השאלות בפרק הסטטיסטיקה (כולל אשכולות) :

לסיכום, פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר השנה היה ברמה ממוצעת ביחס לשנים הקודמות, ודומה ברמתו לפרק במתא"ם 2014.  מבנה הפרק, אחוז השאלות הקשות, והרכב הנושאים בפרק - נותרו דומים למוכר לנו בשנים האחרונות.

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

גם השנה הוקצו לפרק הטקסטים 180 דקות והוא כלל 50 שאלות. הפרק היה דומה ברמת הקושי שלו למתאמים האחרונים, אך לראשונה הופיעו בו 10 שאלות ידע כללי (ולא 8 כפי שהיה בשנים האחרונות). עם זאת, שאלות הידע הכללי עסקו ברובן בנושאים מרכזיים בפסיכולוגיה והתבססו גם על הבנה של הטקסט שקדם להן.

הטקסט הראשון היה טקסט קליני של Sandler ועסק בהעברה והעברה נגדית. השפה בה היה כתוב הייתה סבירה יחסית למאמרים קליניים והוא כלל 14 שאלות, כולל 3 ידע כללי. טקסטים 2 ו-3 נחוו על ידי רבים מהסטודנטים כקשים ביותר במקבץ.

הטקסט השני תיאר מחקר אמפירי מתחום הפסיכולוגיה החברתית שעסק ב-innuendo effect וכלל 13 שאלות.

הטקסט השלישי תיאר אף הוא מחקר אמפירי מתחום הנוירופסיכולוגיה ועסק בהשפעה של עיוות שדה הראיה באופן מלאכותי על תפיסת מרחבית. הטקסט כלל 12 שאלות, חלקן ברמת קושי גבוהה ביותר, אך פיצה על כך במידה מסוימת עם 3 שאלות ידע כללי ברמה סבירה.

לבסוף, הטקסט האחרון תיאר מחקר מתאמי (חצי אמפירי-חצי תיאורטי) ועסק בקשר בין פשיעה לבין הפרעה נפשית. הטקסט האחרון כלל 11 שאלות בלבד.

לסיכום, טקסט קליני וטקסט מחקר מתאמי ברמת קושי ממוצעת, ו-2 טקסטים (חברתי ונוירו פסיכולוגי) ברמת קושי גבוהה כאשר בטקסט הנוירופסיכולוגי היו שאלות קשות במיוחד. רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמה בשנים האחרונות, כאשר מוקדי הקושי הקבועים - מגבלת הזמן, מורכבות השאלות, הבנה מחקרית עמוקה והתמודדות עם טקסט קליני - נשמרו.

לפניכם ניתוח של בחינת המתא"ם שהתקיימה ב-8.10.15. באופן כללי, מבנה הבחינה, אופייה ואתגריה נותרו דומים למוכר מהשנים האחרונות. כך שהבחינה נותרה מורכבת, אך לא יותר מבשנים אחרות. מגמות נוספות לגבי כל אחד מפרקי הבחינה מפורטות בהמשך.  תודה גדולה שלוחה לצוות הפיתוח, למדריכי אופק וכמובן לסטודנטים שתרמו מזמנם לטובת ניתוח הבחינה שלפניכם ולמען הדורות הבאים.

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה

הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות)

הפרק הכיל 24 שאלות אמריקאיות בחלקו הראשון, 4 שאלות ביקורת מחקרים ו-3 אשכולות מחקר בהם 12 שאלות בסה"כ. רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמת הקושי בפרק זה בשנתיים האחרונות, והיתה ממוצעת ביחס לפרק זה בבחינה לאורך השנים. חלק מהסטודנטים דיווחו על מצוקת זמן משמעותית בפרק, וזאת על רקע מספר שאלות מורכבות "שואבות זמן" בחלק השאלות האמריקאיות ובאשכולות המחקר.

בדומה לשנים קודמות, בחלק הראשון מרבית השאלות היו בקשר ורגרסיה (10), היסקית ורווח סמך (5) וניתוח שונות (4). בשונה מהשנים האחרונות, הופיעו 3 שאלות בסטטיסטיקה תיאורית. כמו כן, היו 2 שאלות בהסתברות. בחלק זה לא היו כלל שאלות בשיטות מחקר.

ביקורות המחקר היו ברמת קושי ממוצעת עד גבוהה, כאשר ביקורת אחת נחוותה כקשה במיוחד וסטודנטים רבים התקשו לאתר את הבעיה בה.

קושי מרכזי בפרק התרכז בחלק אשכולות המחקר. אשכול 1 הציג 5 שאלות ומערך מחקר לא מורכב במיוחד, אך חלק מהשאלות שאחריו היו מורכבות ודרשו אינטגרציה בין תיאור של מחקר מקדים שהוצג באשכול לבין המחקר המרכזי. אשכול זה היה ברמת קושי גבוהה והשאלות בו היו בנושאים של ניתוח שונות ושיטות מחקר. אשכול 2 הכיל 4 שאלות ברמת קושי ממוצעת. והכיל אף הוא שאלות בנושא ניתוח שונות ושיטות מחקר. אשכול 3 היה גם הוא ברמת קושי ממוצעת אך כלל תיאור מחקר עמוס בפרטים שרובם היו לא רלוונטיים. באשכול זה הייתה אינטגרציה בין הסקה סטטיסטית לרגרסיה והוא כלל שאלה שעסקה במספר דרגות החופש של גורם הטעות במבחן מובהקות לרגרסיה פשוטה.

ככלל, רוב השאלות בחלק הראשון לא היו מרובות מלל. מבנה שאלות זה דומה למתא"ם 2014 ושונה ממתא"ם 2012-2013 בו היו שאלות עמוסות פרטים.

הרכב השאלות בפרק הסטטיסטיקה (כולל ביקורות ואשכולות)

לסיכום, פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר השנה היה ברמה ממוצעת ביחס לשנים הקודמות, ודומה ברמתו לפרק במתא"ם 2014.  מבנה הפרק, אחוז השאלות הקשות, והרכב הנושאים בפרק – נותרו דומים למוכר לנו בשנים האחרונות.

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה

הזמן שהוקצה לפרק – שלוש שעות (180 דקות)

בהמשך למגמה בשנים האחרונות, גם השנה הכיל פרק הטקסטים 3 טקסטים ניסויים וטקסט קליני אחד. רמת הפרק היתה סבירה, למעט הטקסט השלישי (הקליני) שהיה ברמת קושי גבוהה במיוחד בכל האספקטים. מגבלת הזמן היתה כמצופה, וניכר כי מורכבתו של טקסט 3 יצרה בעיית זמנים לקראת הטקסט האחרון אצל חלק מהסטודנטים. 

הטקסט הראשון היה מתחום הפסיכולוגיה החברתית-קוגניטיבית ועסק ביכולת לווסת רגשות שליליים, וכיצד יכולת זו משפיעה על תפקוד קוגניטיבי בקרב צעירים ומבוגרים. טקסט זה הכיל 14 שאלות, מתוכן 3 שאלות ידע כללי. כמחצית מן השאלות היו ללא הפנייה ממוקדת לטקסט. כמו כן, השפה בה נעשה שימוש בטקסט הייתה ברמת קושי ממוצעת.

הטקסט השני היה מתחום הפסיכולוגיה החברתית והציג שני ניסויים במסגרתם נבחנה ההשפעה של חרם ובידוד חברתי באמצעות משחק מחשב, על צרכים בסיסיים כגון תחושת שייכות, הערכה עצמית ומשמעות קיומית. טקסט זה הכיל 11 שאלות, מתוכן 2 שאלות ידע כללי. רוב השאלות בטקסט היו בעלות הפנייה ספציפית לשורות. הקושי המרכזי בטקסט סבב סביב היכולת להבין את מערך המחקר שהיה מורכב.

הטקסט השלישי היה טקסט קליני של קרנברג. במסגרת הטקסט עסק קרנברג בהשוואה שבין שיטת הטיפול בנרקסיזם כפי שהוא מציע אותה בהשוואה לשיטה שמציע קוהוט. הטקסט היה הקשה ביותר במועד זה, שפת הכתיבה הייתה גבוהה וייחודית, ועולם התוכן מאוד ספציפי לשדה הקליני המדובר. הטקסט הכיל 12 שאלות, מתוכן שתיים בידע כללי, ודרש זמן רב לפתירתו. כל השאלות פרט לאחת היו עם הכוונה למקטעים של שורות בטקסט בהן נמצאה התשובה, חלקם ארוכים וחלקם קצרים יותר.

הטקסט הרביעי היה מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התפתחותית ועסק בתגובות של תינוקות למאפיינים של שירה של אימם. הטקסט כלל 13 שאלות כאשר 7 מתוכן הינן שאלות על מבוא הטקסט. הטקסט אופיין בעיקר בתחושה של תשישות עבור מי שפתר אותו לאחר הטקסט הקליני. בטקסט זה היתה שאלת ידע כללי בודדת.

ככלל, רוב השאלות בטקסטים 2,3,4 כללו הכוונה רבה לשורות. טקסטים 1 ו-2 דרשו פחות זמן יחסית לטקסטים 3 ו-4. כמו כן, כפי שנצפה במועדים האחרונים, שאלות הידע הכללי קושרו למושגים ולחלקים מתוך הטקסט עצמו ונחוו כהוגנות. עוד ניתן לציין כי במרבית הטקסטים הייתה כמות רבה יחסית של מילים מתורגמות.

לסיכום, רמת הקושי של הפרק היתה דומה לרמה בשנים האחרונות, כאשר מוקדי הקושי הקבועים – מגבלת הזמן, מורכבות השאלות, הבנה מחקרית עמוקה והתמודדות עם טקסט קליני – נשמרו.

פרק ראשון : ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה
 

כללי
הזמן שהוקצה לפרק – שעתיים ו-5 דקות (125 דקות). גם השנה, פרק הסטטיסטיקה כלל שלושה חלקים. חלק ראשון בו 27 שאלות אמריקאיות, חלק שני שכלל ארבע שאלות ביקורת מחקרים, וחלק שלישי שכלל שלושה אשכולות מחקר (3 שאלות בכל אשכול). באופן כללי, הבחינה לא כללה חומר חדש בהשוואה לשנה שעברה. נצפתה מגמת התחזקות של שאלות אינטגרטיביות המשלבות מספר נושאים יחדיו. כמו כן, השאלות היו עמוסות מלל ויצרו מצוקת זמן בקרב חלק גדול מן הסטודנטים.

תוכן השאלות וסיווג לנושאים

חלק ראשון (שאלות אמריקאיות)

גם השנה נמשכה המגמה שהחלה ב-2011, לפיה הנושאים הדומיננטיים ביותר הם קשר ורגרסיה, ניתוחי שונות וסטטיסטיקה הסקית (כולל רווח סמך). סטטיסטיקה תיאורית, הסתברות ושיטות מחקר קיבלו ייצוג מינימלי בלבד. כמו כן, ניתן לציין לפחות 5 שאלות שהינן אינטגרטיביות ומשלבות שני נושאים או יותר – התחזקות של מגמה שהחלה במתאם 2011 ונמצאת בעליה. השילוב הנפוץ ביותר בשאלות האינטגרטיביות היה בין רגרסיה לניתוח שונות (3 שאלות בנושא זה). בנוסף, הופיעה שאלה ששילבה הסתברות עם קשר וכן שאלה ששילבה ניתוח שונות עם מבחן t . נושא נוסף שהופיע השנה, בדומה לשנה שעברה, הוא גודל האפקט – במתא"ם 2012 הופיע מדד אטה בריבוע, ואילו השנה הופיע גם מדד dשל כהן.

בין המיומנויות שנדרשו לפרק זה בלטו היכולת לזהות אפקטים בגרפים, השוואת עוצמת המבחן בין מבחנים סטטיסטיים שונים והבנה מעמיקה של מהות הקשר הליניארי.

להלן החלוקה לנושאים בחלק הראשון של הפרק במועד הנוכחי בהשוואה לשני המועדים שלפניו:

אמור, ניתן לראות כי כמעט ואין שאלות טהורות בנושא סטטיסטיקה תיאורית אך נושא זה מופיע בעקיפין בשאלות רבות. למשל, 3 שאלות עסקו במתאם בציוני תקן ודרשו הבנה של נושא זה.

ביקורות ואשכולות מחקר
במסגרת אשכולות המחקר היו 5 שאלות בנושא שיטות מחקר (תקפים, זיהוי מערכי מחקר, אופן הדגימה), 3 שאלות בנושא ניתוחי שונות ושאלה אחת בנושא עוצמה סטטיסטית.
ביקורות המחקר עסקו בנושאי הסטטיסטיקה השונים ולא ניתן לאפיין תחום אחד בו הם התמקדו.

סגנון השאלות
בדומה למתא"ם 2012, גם השאלות במתא"ם 2013 היו עמוסות מלל. שאלות רבות כללו תיאורים מילוליים באורך של 5 שורות ואף יותר. חלק מן הנתונים המוצגים היו כלל לא רלוונטיים וייתכן כי הם נועדו לבלבל ולהקשות. השאלות דרשו מהסטודנטים, בנוסף להבנת החומר, יכולת "להפשיט" את השאלות מן המלל הרב, ולחלץ את עיקרי הנתונים.

בחלק הראשון, שלוש מתוך השאלות האמריקאיות היו שאלות בהן הסטודנטים נדרשו להכריע לגבי כל מסיח אם הוא נכון או לא נכון ולא רק להקיף את התשובה הנכונה.

סגנון נוסף של שאלות שאפשר לזהות הינו הצגת גזע השאלה מלווה במספר טענות ועל הסטודנט להכריע אילו מן הטענות נכונה (אף אחת, רק אחת מהן, שתיהן).

רמת קושי
סטודנטים רבים חוו את המתא"ם הנוכחי כקשה מאד. אנו מעריכים כי הדבר מבוסס על שני מוקדים עיקריים:

1. המלל הרב שבשאלות היקשה על חילוץ הנתונים הרלוונטיים ולעיתים גרם לשאלה ברמת קושי ממוצעת להחוות כקשה מאוד.
2. המלל הרב דרש זמן ארוך מן הצפוי לצורך פתרון השאלות והכניס סטודנטים רבים ללחץ של זמן, בייחוד סטודנטים שהתקשו בניהול הזמן לאורך הפרק. כתוצאה מכך היה קושי להספיק את כל השאלות בפרק.

נראה כי גם השנה, לצד שאלות אינטגרטיביות שדורשות הבנה מעמיקה של החומר היו שאלות ברמת קושי ממוצעת ואף מספר שאלות ישירות שלא דרשו חשיבה מורכבת במיוחד.

ביקורות המחקר היו אף הן ברמת קושי ממוצעת אולם לסטודנטים רבים לא נותר מספיק זמן על מנת לנסות ולפתור אותן כראוי.

מתוך אשכולות המחקר ניתן לציין אשכול אחד (השלישי) שהיה קשה במיוחד ודרש חילוץ של אפקטים מתוך תיאור מילולי מורכב, זיהוי מערכי המחקר וזיהוי אפקטים בגרפים מורכבים.

סיכום
גם השנה, כמו בשנה שעברה, הפרק הראשון בבחינת המתא"ם התאפיין בשאלות עמוסות מלל שדרשו יכולת לחלץ את הנתונים, אבחנה בין עיקר לטפל, וניהול זמן מאתגר לאורך הפרק. מיומנויות נוספות שנדרשו להצלחה הינן היכולת להתמודד עם גרפים מורכבים והיכרות עם נוסחאות של מרכיבי השונות ברגרסיה ובניתוח שונות. הנושאים שממשיכים לככב בפרק הינם רגרסיה וניתוח שונות, בנוסף לשאלות אינטגרטיביות המשלבות מספר נושאים יחד. שאלות הסתברות וסטטיסטיקה תיאורית כמעט ואינן מופיעות כשאלות טהורות אך "מתחבאות" כחלק משאלות אחרות.

לסיכום, פרק הסטטיסטיקה ושיטות המחקר השנה היה קשה ביחס לשנים הקודמות, ודומה ברמתו לפרק במתא"ם 2012. הפרק התאפיין במלל מרובה, מגבלת זמן חריפה מבעבר, ומגמת התחזקות של שאלות אינטגרטיביות. המבנה, אחוז השאלות הקשות, והנושאים בפרק – נותרו כמוכר לנו בשנים האחרונות.

פרק שני : טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה
 

כללי
הזמן שהוקצה לפרק – שלוש שעות (180 דקות). גם השנה כלל פרק הטקסטים שלושה טקסטים אמפיריים וטקסט תיאורטי אחד. הטקסט התיאורטי היה טקסט קליני בנושא העברה, מאת מלאני קליין. הוא הופיע כטקסט השני, ועבור תלמידים רבים גזל זמן ארוך מן הרגיל. עם זאת, הוא לא נחווה כטקסט הקשה ביותר. הטקסט שנחווה כמורכב ביותר (בקרב רוב הניגשים) היה הטקסט השלישי – טקסט קוגניטיבי מתחום הבלשנות שכלל מונחים מדעיים רבים שהקשו את הקריאה וההבנה. שני הטקסטים הנוספים היו מתחום הפסיכולוגיה הפיזיולוגית והחברתית.

טקסט ראשון: הטקסט עסק במושג Animist Thinking"  " המתייחס לנטייה לייחס לעצמים דוממים תכונות של יצור חי. ספציפית, הטקסט עסק במחקר שבחן את התופעה הזו בקרב חולי אלצהיימר, אנשים מבוגרים שאינם חולים במחלה ואנשים צעירים. מדובר בטקסט אמפירי בעל אופי קוגניטיבי, שההתמודדות עימו הייתה מורכבת מכמה סיבות. ראשית, אין מושג מקביל ל-animist בשפה העברית ומדובר במושג שאינו מוכר למרבית האנשים, כך שהטקסט חייב שליטה טובה באנגלית ורמה גבוהה של הבנת הנקרא. בנוסף, הטקסט עסק בהשוואה בין שני מודלים המסבירים את הופעתה של צורת חשיבה זו בקרב חולי אלצהיימר ולמעשה ביקש לבחון ולהכריע בין מודלים אלו. ההכרח להבין את המושג עצמו וליישם הבנה זו על מנת להבין כל מודל בפני עצמו , יצר עומס רציני על זיכרון העבודה במהלך פתרון הטקסט. בנוסף, שאלות רבות דרשו שליטה גבוהה בשיטות מחקר, במיוחד בחלק התוצאות. שאלות הידע הכללי בטקסט זה היו מאוד ספציפיות, וסטודנטים רבים התקשו לענות עליהן.

טקסט שני: טקסט תיאורטי שכתבה מלאני קליין. הטקסט עסק במושגים של העברה והעברה נגדית, וההתייחסות אליהם במסגרת הטיפול. הטקסט עצמו היה עמוס במושגי מפתח מהתיאוריה של קליין (כמו חרדת רדיפה, העמדות הדיכאונית והסכיזו פרנואידית, אידאליזציה) ולכן היה בהחלט מאתגר עבור מי שלא מכיר את התיאוריה ואינו בקיא במושגים מתיאוריות פסיכואנליטיות בכלל, ויחסי אובייקט בפרט. כל השאלות, למעט שאלות הידע הכללי, כללו הפנייה לשורות ספציפיות. כיוון שמדובר בשאלות של הבנת הנקרא, דבר המאפיין את הטקסטים התיאורטיים, הטקסט דרש שליטה טובה באנגלית ורמת גבוהה של הבנת הנקרא, בצד הכרות עם התיאוריה עצמה ועם מושגים מהעולם הקליני.

טקסט שלישי: טקסט אמפירי בלשני שעסק ב"אפקט קיימברידג'" המתייחס ליכולת לקרוא גם כשהאותיות במילים משוכלות, ובהשוואה בין השפות אנגלית ועברית בהקשר לאפקט זה. הטקסט כלל מושגים רבים מתחום הבלשנות. על אף שלמילים רבות הופיע תרגום בתחתית הטקסט, הדבר הפך את חווית הקריאה למסורבלת והקשה על יכולת ההבנה של הטקסט. מרבית השאלות עסקו בשיטות מחקר, ובשלוש מהן נכללו גרפים וטבלאות.

טקסט רביעי: טקסט אמפירי מתחום הפסיכולוגיה החברתית, שהתבסס על מבוא תיאורטי מתחום הפילוסופיה ועל כן דרש יכולת התמודדות מורכבת ומשולבת (תיאוריה והבנה מחקרית). באופן כללי הטקסט עסק בשאלה האם בני אדם מסוגלים להבין טענות מבלי להתייחס אליהן בהכרח כנכונות ולקבל אותן. המאמר עליו מבוסס הטקסט ארוך משמעותית מהחלק שהופיע בבחינה, וכולל שלושה ניסויים שונים (בבחינה נכלל רק ניסוי אחד).  בטקסט הופיע תיאור יחסית נרחב של פרק השיטה והשאלות הצריכו הן שליטה בשיטות מחקר והן הבנת הנקרא.

סיכום
פרק הטקסטים השנה שמר על המאפיינים והמגמות של השנים האחרונות.