ראשית, חשוב לזכור כי מטרתה של הצעת המחקר היא לבחון את החשיבה המחקרית שלכם כמועמדים, וייתכן שתהווה בסיס לריאיון הקבלה, כך שהמוסדות יוכלו להתרשם מתהליך הכתיבה והחשיבה שלכם. כלומר, לא מדובר בהצעת התזה שלכם! הצעת תזה קשה עד בלתי אפשרי לכתוב באורך כזה, וכדאי לזכור זאת כאשר ניגשים לכתיבה- ההצעה לא צריכה להיות ״מושלמת״, ונגיד בזהירות שגם לא חייבת לעסוק בנושא שאותו תרצו לחקור במהלך התזה, או על הנושא שתחקרו בפועל (כפי שמציינים המוסדות, ההצעה אינה מחייבת את המועמד או את המנחה).
אנחנו רואים לא מעט התלבטויות (ובצדק) על בחירת הנושא להצעת המחקר. בחירת הנושא להצעת המחקר, נחשב בעיני רבים לשלב הקשה ביותר. האם כדאי לבחור נושא שקשור להתנסות המחקרית שביצעתי במהלך התואר הראשון? האם עלי לכתוב הצעה הקשורה לתחום המחקר של המנחים אותם דירגתי במעמד ההרשמה? האם על הנושא להיות קשור למגמה אליה אני מגישה מועמדות?
ההמלצה הראשונה שלנו היא לבחור נושא ריאלי- כזה שריאלי עבורכם לכתוב עליו ולגלות בו הבנה, וכזה שריאלי לכתוב בו הצעה שלמה וקוהרנטית, במגבלות האורך.
״מאוד מעניין אותי לחקור במדעי המוח, ורציתי לכתוב הצעה בנושא!״
תחומי העניין שלנו הם דבר חשוב (ולדעתנו, המשמעותי ביותר), ורצוי בהחלט לציין אותם- בין אם במסמכים (במגמות שדורשות זאת), בין אם בריאיונות עצמם, ובין אם בשלב בחירת המנחים (שבו, אמנם, אין צורך להסביר מה תחומי העניין שלנו, אך מומלץ לשקול זאת בעת הבחירה).
עם זאת, לעתים תחומי העניין המחקריים שלנו מורכבים למדי, דורשים ידע והבנה מתודולוגית שעדיין לא קיימים ברשותנו, או שיהיה קשה להסבירם במגבלות המקום. לפעמים, כדאי לבחור נושא שאולי ״לא קולע בול״ לתחומי העניין שלנו, אך שנצליח לכתוב עליו בצורה ברורה.
לאורך הדרך, יהיו לנו לא מעט הזדמנויות להתנסות בתחומי מחקר ובהצעות מחקר, ולא בטוח שהעיתוי המתאים (או הבטוח) עבור כולם להתנסות בתחומים חדשים או מאתגרים במיוחד, הוא בהליך שדורש מאיתנו לכתוב הצעה בצורה מוגבלת למדי.
לצד זאת, אנחנו ממליצים לבחור נושא שכן מעניין אתכם- על מנת להקל על כתיבת ההצעה, ועל מנת שתוכלו להסביר במידה שתישאלו, מדוע בחרתם דווקא בנושא הזה.
״האם הנושא חייב להיות קשור למגמה אליה אני מגישה, או לתחומי העניין של המראיין?״
ישנן מגמות (כמו המגמה ההתפתחותית בבן גוריון) שדורשות שהצעת המחקר תהיה קשורה לתחומי העניין של המגמה. עם זאת, מגמות אחרות, כמו המגמות הקליניות באוניברסיטת חיפה, או המגמה המשולבת בבר אילן, מבקשות לכתוב הצעת מחקר בפסיכולוגיה. כאשר ההנחיה היא כללית יותר, ככל שאנחנו מבינים, נושא המחקר אינו חייב להיות קשור לתחומי העניין של המגמה. הפסיכולוגיה, כידוע, הוא תחום רחב ידיים, שמאגד תחתיו נושאי מחקר מגוונים.
במקרה כזה, ככל שעולה בכם שאלת מחקר שאכן קשורה לתחומי העיסוק של המגמה- מה טוב.
אופציה נוספת היא ביצוע התאמות של הצעת המחקר למגמה אליה אנו מגישים, למשל ע״י התאמת האוכלוסייה הנחקרת. כך למשל, ייתכן שאני מעוניינת לכתוב הצעת מחקר בנושא קבלת החלטות, תחום שעל פניו, שייך לפסיכולוגיה הקוגניטיבית. עם זאת, ניתן למקד את אוכלוסיית המחקר לאוכלוסיית המאובחנים עם חרדה, או לאוכלוסייה קלינית אחרת. חשוב לציין- לא מדובר בדרישה של המגמות, ולכן זו גם ממש לא חובה.
ומה בתכל׳ס? איך יודעים מה מעניין ומה לא?
עיקרון שכדאי לזכור, הוא שעל הצעת המחקר להיות מחדשת ובעלת משמעות (כלומר, שתהיה הצדקה לחקור אותה). העניין שלנו בנושא מסוים הוא חשוב אך לא מספק - על מנת להצדיק הצעת מחקר, צריכה להיות לכך הצדקה תיאורטית (למשל, פער שקיים ועולה מהספרות בתחום) או יישומית.
גם אחרי שבחרתם נושא- היו ממוקדים אך שמרו על גמישות. פעמים רבות, כאשר מתחילים להתעמק בספרות הרלוונטית בתחום, מתגלה כי הרעיון שלנו כבר נחקר, או אולי לא ישים. במצב כזה, לא חייבים לגנוז את הרעיון, אלא ניתן לשנותו במעט.
עברנו את השלב הקשה ובחרנו נושא- מה הלאה?
לרוב, אחרי שמתחילים לקרוא מאמרים בתחום מסוים, נתחיל ״פינג-פונג״ של חשיבה על נושא המחקר, דיוק שאלת המחקר ותהליך הכתיבה עצמו. זה תהליך לא פשוט, שדורש מאיתנו מחשבה ויצירתיות, ולכן אם אתם מוצאים את עצמכם אבודים או מבולבלים, דעו שזה רק טבעי. קחו את הנושא שבחרתם כמצפן, והרשו לעצמכם להיות גמישים ולמתוח את הרעיון למקומות שונים.
כפי שלמדתם היטב בתואר ובבחינת המתא״ם - למאמר המדעי יש מבנה מוגדר, ונהוג לכתוב הצעות מחקר הנכתבות לפי מבנה דומה, הכולל בתוכו: רקע, שיטה, תוצאות צפויות והשלכות אפשריות.
- הרקע המדעי והפער המחקרי (The Gap)
במאמרים מלאים, סקירת הספרות תהיה מעמיקה ומקיפה. עם זאת, לאור מגבלת המקום, עלינו לבנות טיעון לוגי קצר ולהניח את היסודות שמצדיקים אותו, אשר יובילו את הקורא לשאלת המחקר עם הבנה מסוימת לאן הצעת המחקר הולכת להתפתח. רקע מדעי מספק יוכל לאפשר לנו לענות על 2 שאלות מרכזיות:
- מה שאלת המחקר?
- למה אנחנו חוקרים אותה (במילים אחרות, למה היא מעניינת)?
אנחנו ממליצים לכתוב את הרקע בצורת ״המשפך״ המדעי שרבים מכם ודאי מכירים מהתואר. לרוב, הרקע מתחיל מההקשר הרחב ביותר אשר רלוונטי למשתנים, ומפסקה לפסקה הופך לספציפי. נסו להתמקד בממצאים עדכניים ורלוונטיים מהתחום. בנוסף, על כל פסקה ברקע לשרת את ההשערה שתגיע בסוף. אם פסקה מסוימת מעניינת אבל לא מובילה ישירות להשערה, שקלו לוותר עליה.
לאחר שהנחנו את היסודות המתאימים, עלינו להגיע לפער המחקרי. למעשה, זהו החלק החשוב ביותר בהצעה, בו עלינו להצביע בבירור על הפער בידע הקיים, שעליו אנו מבקשים לענות באמצעות המחקר. פער זה יכול לנבוע מסיבות שונות:
האם מחקרים קודמים היו מתאמיים בלבד וכעת נדרש ניסוי סיבתי? האם בדקו את התופעה רק על מבוגרים וכעת את בודקת מתבגרים? האם חסרה הבנה של המנגנון המתווך?
זכרו- הצעת מחקר טובה היא כזו שיש סיבה מוצדקת לחקור אותה, ושבנויה בצורה נכונה מתודולוגית. התבססו ככל שניתן על הספרות בתחום, ונסו למצוא הצדקות לטיעונים ולשאלה המחקרית.
לאחר שהסברנו את הפער המחקרי, נרצה לשכנע את הקורא שהמחקר שלנו מעניין ונחוץ. נרצה לחבר את הפער המחקרי שהצגנו (שהוא ככה״נ, פער די ספציפי), להשלכה רחבה יותר. במילים אחרות, עלינו להסביר לקורא כיצד תשובה לשאלת המחקר שלנו תקדם את התיאוריה או את הפרקטיקה הקלינית/יישומית.
ניסוח אפשרי לחלק זה יכול להיות: "המחקר הנוכחי שואף להרחיב את המודל של X על ידי..." או "הבנת המנגנון הזה קריטית לפיתוח התערבויות ב..." וכיו״ב.
- שיטה
לאחר שסיפקנו לקורא את הרקע והסברנו לו את שאלת המחקר ואת חשיבותה- נוכל לגשת לשיטה, שתפקידה לפרט איך אנו מתכוונים לבחון זאת בפועל.
כעת, הקורא יצפה לראות שהצלחנו להפוך מושגים מופשטים לתוכנית עבודה ריאלית. מומלץ להגדיר בצורה ברורה את המשתנים האופרציונליים במחקר- משתנים תלויים, בלתי תלויים, ומשתני בקרה (Covariates) ככל שהתייחסנו אליהם במחקר. למשתני הבקרה יש חשיבות מתודולוגית, והם דורשים הבנה מעמיקה בשיטות מחקר (מישהו אמר קונפאונד?)- יכולת שבהחלט נרצה להראות לממיינים.
איך בוחרים את כלי המדידה?
ראשית, אנחנו ממליצים לבחור בכלי מתוקף, שהשתמשו בו בעבר. אנחנו לא ממליצים להסתפק בציון שם הכלי, אלא גם להסביר בקצרה מדוע בחרנו בו (תוקף, מהימנות, או התאמה לאוכלוסייה הספציפית). כמובן שלאור מגבלות המקום, זה גם בסדר גמור לדעת להסביר זאת בעל פה. אם בחרתם במטלה ממוחשבת או במדד פיזיולוגי, תארו בקצרה מה הנבדק עושה בפועל (למשל: "צפייה בתמונות בעלות מטען רגשי שלילי תוך כדי מדידת מוליכות עורית").
לאחר שהצגנו את המשתנים, נסביר את מערך המחקר (Design) שבחרנו.
נסו להגדיר אותו בצורה בהירה ככל הניתן- האם מדובר במערך מתאמי (Correlational)? מערך ניסויי (Experimental)? האם זהו מערך תוך-נבדקי (Within-subjects) או בין-נבדקי (Between-subjects)?
וכמו תמיד - מומלץ שכל החלטה שתתקבל בנוגע למערך הניסוי, תהיה מגובה מחקרית. בחרתם לחכות שבועיים בין המדידות? נסו למצוא לכך סיבה בספרות.
- הניתוחים הסטטיסטיים (או: Let the Fun Begin!)
בחלק זה, עלינו להגדיר את המבחן הספציפי שמתאים להשערות ולסוג המשתנים (למשל: "לבחינת ההשערה נשתמש בניתוח שונות דו-כיווני״. נסו להתאים בין סולם המדידה (קטגורי / רציף) למבחן הסטטיסטי, ולסוג השאלה שעליה אתם מנסים לענות. נסו לחשוב מה היתרונות והחסרונות של הבחירה במערך סטטיסטי זה (לכל מערך יש חסרונות, המטרה שלנו היא לבחור במערך שיש בו הכי מעט חסרונות בהתאם למחקר שלנו).
בדומה לבחירת שאלת המחקר- סביר להניח שבמהלך העבודה על הצעת המחקר, תיתקלו בניתוחים שונים שלא בהכרח הכרתם. אפשר בהחלט להשתמש בכאלו, אך וודאו שאתם מבינים אותם ואת השימוש בהם היטב.
- תוצאות צפויות והשלכות:
לאחר שביצענו את כל העבודה הקשה, הגיע הזמן לכתוב אילו תוצאות אנו מצפים לקבל, ומדוע אנו מצפים לקבל אותן. למעשה, חלק זה יחסית דומה לחלק ההשערות במאמר.
לאחר מכן, נרצה להסביר בקצרה מה יכולות להיות השלכות המחקר, במידה שתתקבלנה התוצאות הצפויות. ניסוח אפשרי יכול להיות: ״במידה שתוצאות אלו תתקבלנה, יכולה להיות לכך השלכה משמעותית על שיטות הטיפול הנהוגות בתחום...״, ״תוצאות המחקר יכולות לשפר את הבנתנו בתחום X...״.
שימו לב כי במאמרים מדעיים נהוג (ומומלץ) להשתמש בכתיבה מסויגת וצנועה- כלומר, מוטב לכתוב שהתוצאות ״יכולות לשפר״ או ״בעלות פוטנציאל״, במקום להכריע בוודאות כי מדובר בתוצאות מהפכניות שישנו את פני המדע. זה מאפשר לקורא להבין כי אתם מודעים גם למגבלות של ההצעה שלכם.
לסיכום, כתיבת הצעת המחקר היא לא פעם תהליך מורכב, שדורש מאיתנו הרבה חשיבה ביקורתית (שמגיעה עם חשיבה על החסרונות בהצעה שלנו, שיכולה להיות די מתסכלת). ועם זאת, זכרו שבדומה לתיאור העצמי, גם הצעת המחקר לא יכולה (ולא צריכה) להיות מושלמת. סביר להניח שלא תוכלו להתייחס בה לכל הנקודות שנכתבו מעלה, ייתכן שתצטרכו להשמיט חלקים רבים ולהסתפק בהסברים תמציתיים למדי. החשוב הוא שתכתבו זאת בצורה המובנת ביותר במסגרת המגבלות, באופן שיאפשר לקורא להתרשם מהחשיבה המחקרית שלכם מספיק. את כל ההסברים (למה עשינו ולמה בחרנו)- תצטרכו להבין במהלך הכתיבה, אך רובם יעלו בפועל רק במהלך הריאיון עצמו.
